כמומחה בתחום רפואת העיניים, אני פוגש לא מעט מטופלים שמגיעים למרפאה בלחץ, כשהם חוששים מתסמין נפוץ יחסית: גוש אדום ומכאיב המתפתח על העפעף. ברוב המקרים, מדובר בתופעה הידועה בשם "שעורה בעין" או בשם הרפואי שלה – הורדיולום. מדובר בדלקת חיידקית מקומית שמתפתחת בתוך בלוטת שומן בעפעף או בזקיק שיערה של ריס. מעבר לתחושת אי-נוחות המתלווה לתופעה, עולה פעמים רבות גם השאלה: האם מדובר במשהו מדבק?
האם שעורה בעין היא מדבקת?
שעורה בעין נגרמת לרוב מזיהום חיידקי הגורם לדלקת בזקיק ריס או בבלוטת שומן בעפעף. התופעה עצמה אינה נחשבת מדבקת, אך החיידקים הגורמים לה — בעיקר סטפילוקוקוס — עלולים לעבור במגע ישיר לעין אחרת או לאדם אחר. שמירה על היגיינה מפחיתה סיכון להדבקה.
האם שעורה בעין היא מדבקת?
שעורה בעין נגרמת לרוב מזיהום חיידקי הגורם לדלקת בזקיק ריס או בבלוטת שומן בעפעף. התופעה עצמה אינה נחשבת מדבקת, אך החיידקים הגורמים לה — בעיקר סטפילוקוקוס — עלולים לעבור במגע ישיר לעין אחרת או לאדם אחר. שמירה על היגיינה מפחיתה סיכון להדבקה.
ממה נובעת שעורה בעין?
הגורם המרכזי לשעורה הוא חדירה של חיידק (בדרך כלל מהסוג סטפילוקוקוס) למקום סתום בבלוטות העפעף. לעיתים הסתימה נגרמת מלכלוך, איפור שלא הוסר היטב, מגע לא נקי של הידיים באזור העין או שימוש בעדשות מגע ללא הקפדה על סניטציה.
במקרים מסוימים, שעורה יכולה להתפתח כתוצאה מערכתית – למשל, כשמערכת החיסון מוחלשת עקב מחלה, לחץ נפשי או שינויים הורמונליים. גם גירוי בעור כמו אקזמה בעפעפיים או דלקת כרונית בעפעפיים (בלפריטיס) מהווים גורם סיכון.
תסמינים שכיחים לזיהוי מוקדם
ההתחלה לרוב סמויה: תחושת עקצוץ, גירוד קל או אי נוחות שבעין. תוך יום-יומיים מתפתח גוש אדום, רגיש וכואב, הנראה לרוב בקצה העפעף. לעיתים יש גם נפיחות מתפשטת, כאב במצמוץ או תחושת גוף זר בעין. במקרים נדירים יותר יכולים להופיע דמעת, טשטוש ראייה או הפרשות.
- בליטה אדומה דמוית חצ'קון בקצה העפעף
- כאב נקודתי באזור הריסים
- תחושת גוף זר, גירוד או עקצוץ
- לעיתים מלווה בדמעת או רגישות לאור
האם שעורה נעלמת מעצמה?
ברוב המקרים, כן. שעורה נחשבת לתהליך מקומי ומוגבל. כשהמערכת החיסונית מצליחה להתמודד עם הזיהום, הרקמה המודלקת מתרוקנת והגוש נעלם. לרוב זה קורה בתוך כשבוע, ולעיתים גם מוקדם יותר. עם זאת, יש מקרים בהם הדלקת מתמידה ונדלקת מחדש, או מתפתחת לכדי גוש שומני בשם חלזיון שדורש טיפול שונה.
במקרים חריגים, כשהגוש גדל בצורה מהירה מאוד, מלווה בחום מקומי משמעותי, כאב רב, או משפיע על טווח הראייה – חשוב לפנות לבדיקה רפואית כדי לשלול סיבוך אפשרי.
מהם כללי זהירות והיגיינה מומלצים?
למרות שהשעורה עצמה בדרך כלל לא מהווה איום בריאותי רציני, חשוב להבין כיצד ניתן למנוע את התפשטות החיידקים ולצמצם סיכון להופעה חוזרת של התופעה.
- הקפידו לשטוף ידיים טרם מגע בעיניים, בעיקר לפני הרכבת עדשות מגע או טיפול בעיניים
- הימנעו משיתוף מגבות, כריות או מוצרי איפור – במיוחד מסקרה ועפרונות לעיניים
- הסירו איפור לפני השינה ונקו היטב את אזור הריסים
- אל תנסו "לפוצץ" את השעורה בעצמכם – פעולה זו עלולה להחמיר את הדלקת
- במהלך האירוע עצמו – הימנעו ממגע ישיר עם העין הנגועה
מה כולל הטיפול הרפואי המקובל?
הטיפול הראשוני לשעורה מתמקד בהקלה סימפטומטית. חום מקומי הוא ידידכם: קומפרסים חמים (בעדינות, מספר פעמים ביום) עשויים לעודד ניקוז ספונטני ולזרז את ריפוי המקום. כמו כן, במקרה של שעורה פנימית, יש רופאים הממליצים על משחות אנטיביוטיות מקומיות — רק לאחר אבחנה ובמרשם מתאים.
במקרים עיקשים או חזרות מרובות, נדרשת הערכה נוספת: רופא עיניים עשוי לשקול פתיחה כירורגית של הגוש או בירור למצבים מערכתיים שפוגעים במערכת החיסון המקומית.
הבדלים בין שעורה פנימית וחיצונית
יש להבחין בין שני סוגים נפוצים של שעורה:
| מאפיין | שעורה חיצונית | שעורה פנימית |
|---|---|---|
| מיקום | בקרבת בזקיק ריס חיצוני | בתוך בלוטת שומן עמוקה בעפעף |
| נראות | בליטה קטנה עם ראש ברור, לעיתים עם מוגלה | נפיחות עמוקה יותר, לעיתים פחות ברורה לעין |
| כאב | לרוב קל עד בינוני | עשוי להיות מורגש יותר ולגרום לאי נוחות רבה |
| משך ההחלמה | 3–7 ימים | לעיתים נמשך מעבר לשבוע ודורש התערבות |
תדירות הופעה ומתי לפנות לבדיקה
אין כללים קבועים, אך יש מטופלים אצלם מדובר בהופעה חד-פעמית — לעיתים לאחר שימוש באיפור ישן או ביום לח במיוחד. מנגד, יש אנשים שסובלים משעורה חוזרת מדי מספר חודשים, ולעיתים אף יותר.
כאשר שעורה חוזרת או שאינה חולפת תוך שבועיים, כדאי לשקול בדיקה רפואית. ייתכן וקיימת דלקת כרונית בעפעפיים או מצב אחר שמעלה את הסיכון להתפתחות חוזרת.
חוויות מהשטח: כשמספיקה הקשבה פשוטה
במהלך עבודתי, נתקלתי לא אחת בחששות מיותרים. מטופלים שהמילה "זיהום" גרמה להם לחשוב שמדובר במשהו מסוכן או מדבק לכל מי שבסביבה. ברוב המקרים – די בשיחה רגועה, הסבר נגיש והמלצה על טיפול פשוט כדי להפחית מאוד את הלחץ. יחד עם זאת, אני מקפיד להזכיר שלמרות שפעמים רבות מדובר באירוע מקומי שקל לטפל בו – זיהומים סביב העין דורשים זהירות, בייחוד אצל ילדים, קשישים ומדוכאי חיסון.
טיפול נכון, הקפדה על ניקיון ושמירה על הרגלי היגיינה בסיסיים יסייעו למנוע את הופעת השעורה – ובייחוד את חזרתה. ובסופו של דבר, כשמזהים את התסמין מוקדם ומתנהלים נכון, ברוב המקרים אפשר להימנע מסיבוכים – ולחזור מהר לשגרה.
התוכן באתר מדיקל ליין נכתב ונערך בידי צוות העריכה של האתר בסיוע כלי בינה מלאכותית, ומבוסס על מקורות רשמיים (משרד הבריאות ועלוני התרופות לצרכן) ומקורות רפואיים מקצועיים. המידע הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף להתייעצות עם רופא או רוקח.
4515 מאמרים נוספים