Basophils, המוכרים בעברית כבזופילים או בקיצור BASO, הם אחד מחמישה סוגי תאי דם לבנים שמופיעים בתוצאות ספירת דם עם דיפרנציאל (ספירה מבדלת). מדובר בתאים הנדירים ביותר מבין תאי הדם הלבנים, ולכן כמותם בתוצאת המעבדה קטנה מאוד בהשוואה לתאים כמו נויטרופילים או לימפוציטים. למרות נדירותם, לבזופילים תפקיד ברור וממוקד במערכת החיסון, וסטייה בערכם – בעיקר עלייה – יכולה לספק רמז שימושי לגורם המטפל.
מהם basophils בבדיקת דם
Basophils הם סוג של תאי דם לבנים המשתייכים למערכת החיסון. בבדיקת דם בודקים את כמותם כדי לזהות מצבים דלקתיים, תגובות אלרגיות או הפרעות בדם. רמות חריגות של basophils עשויות להעיד על מחלה כרונית או תהליך דלקתי פעיל בגוף.
מתי בודקים בזופילים ולמה זה נבדק
ערך הבזופילים אינו נבדק בנפרד, אלא מופיע כחלק משגרתי מבדיקת ספירת דם מלאה עם דיפרנציאל. ספירת דם היא בדיקת שגרה שנעשית במגוון רחב של מצבים: בדיקת סקר תקופתית, בירור לפני ניתוח, מעקב אחר מחלה כרונית, בירור חום לא מוסבר, חשד לאלרגיה או תלונה על עייפות וחולשה ממושכת. לפי קופת חולים מכבי, הבדיקה עצמה מתבצעת בלקיחת דם רגילה מהווריד, ואינה דורשת הכנה מיוחדת מראש – אין צורך בצום.
מכיוון שהבזופילים הם המיעוט שבמיעוט מבין תאי הדם הלבנים, בדיקה בודדת אינה מספיקה כדי לקבוע מסקנה קלינית. כאשר מתקבלת תוצאה חריגה, מקובל להשוות אותה לתוצאות קודמות, לבחון את ההקשר הכולל של יתר ערכי ספירת הדם ושל התסמינים, ולעיתים לחזור על הבדיקה כעבור פרק זמן.
מה הם בזופילים ומה תפקידם בגוף
בזופילים שייכים למשפחת הגרנולוציטים – תאי דם לבנים המכילים בתוכם גרגירים (גרנולות) הנראים במיקרוסקופ. הגרגירים הללו אוגרים חומרים פעילים כמו היסטמין, הפארין וסרוטונין. כאשר הגוף נחשף לגורם אלרגי – מזון, תרופה, עקיצת חרק או אבקה – הבזופילים משחררים היסטמין, וזה מה שגורם לתופעות המוכרות של תגובה אלרגית: הרחבת כלי דם, גירוד, נפיחות ולעיתים גם כיווץ שרירים חלקים בדרכי הנשימה.
מעבר לתפקידם בתגובה האלרגית, בזופילים מעורבים גם בהגנה מפני טפילים, ויש להם תפקיד תומך בתהליכים דלקתיים כרוניים ובוויסות קרישת הדם דרך שחרור הפארין. על פני הבזופילים יושבים קולטנים הקושרים נוגדני IgE, מה שמקנה להם את היכולת לזהות באופן סלקטיבי אלרגנים ספציפיים – תכונה שמסבירה מדוע רמתם עולה במיוחד במצבי רגישות ולא רק בזיהומים כלליים.
ערכים תקינים של בזופילים בבדיקת דם
בתוצאות ספירת הדם מוצג ערך הבזופילים בשתי צורות: אחוז מכלל תאי הדם הלבנים (Baso%), ומספר מוחלט של תאים ליחידת נפח (Baso#, לרוב במיקרוליטר או בממ"ק). לפי המדריך המקצועי של פרופ' בן-עמי סלע לפענוח בדיקות מעבדה, גבולות הנורמה של הבזופילים הם כ-0.01% עד 1% מכלל כדוריות הדם הלבנות, המקבילים לכ-0 עד 200 תאים במיקרוליטר דם. באתרים רפואיים ישראליים נוספים מופיע טווח דומה של 0%-1%, ואילו במדריך הבדיקות של בית החולים איכילוב (תל אביב סוראסקי) מצוין טווח מעט רחב יותר של עד 2% – הבדל שנובע משיטת המדידה ומהאוכלוסייה שעליה מבוססת כל מעבדה.
| מדד | טווח תקין |
|---|---|
| Basophils % (אחוז מכלל תאי הדם הלבנים) | 0%-1% (במעבדות מסוימות עד 2%) |
| Basophils # (מספר מוחלט) | כ-0 עד 200 תאים במיקרוליטר דם |
מכיוון שהערך המוחלט אינו תלוי בשינויים שחלים בסוגי תאי דם לבנים אחרים, הוא נחשב מהימן יותר לפענוח מאשר האחוז בלבד. לדוגמה, אחוז בזופילים שנראה גבוה יחסית יכול לנבוע פשוט מירידה בכמות תאי דם לבנים אחרים, בעוד שהמספר המוחלט של הבזופילים נשאר בטווח התקין.
בזופילים גבוהים (בזופיליה) – מה המשמעות
ערך בזופילים מעל הטווח התקין נקרא בזופיליה. לפי מדריך הבדיקות של קופת חולים מכבי, הגורמים השכיחים לעלייה בערך כוללים מצבי אלרגיה ורגישות למזון, זיהומים הנגרמים מנגיפים, מחלות דלקתיות כרוניות, ומצב שלאחר כריתת הטחול. במקרים נדירים יותר, עלייה בערך הבזופילים עשויה להצביע על מחלה של מערכת הדם, ובהן מחלות מיאלופרוליפרטיביות כמו לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML) – ולכן במקרה של עלייה משמעותית ומתמשכת מקובל לבצע בירור המטולוגי נוסף.
סיבה נוספת שמוזכרת בספרות הרפואית לעלייה מתונה בערך הבזופילים היא תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם). הקשר בין השניים אינו מוסבר במלואו, אך ידוע שירידה בפעילות ההורמונלית של בלוטת התריס עשויה להיות מלווה בעלייה קלה בכמות הבזופילים במחזור הדם. במצב כזה, בדיקת תפקודי בלוטת התריס (TSH) לרוב תסייע להבהיר את התמונה.
- אלרגיה ורגישות – למזון, תרופות, עקיצות קרציות או אורטיקריה (חרלת)
- מחלות דלקתיות כרוניות – למשל קוליטיס כיבית או דלקת מפרקים שגרונית
- זיהומים נגיפיים
- תת-פעילות של בלוטת התריס
- מחלות מיאלופרוליפרטיביות נדירות של מערכת הדם, כולל CML
- מצב שלאחר כריתת הטחול
בזופילים נמוכים – האם יש לכך משמעות
ברוב המקרים, ערך בזופילים נמוך אינו בעל משמעות קלינית. מכיוון שהכמות התקינה של בזופילים בדם היא ממילא קטנה מאוד, לעיתים קרובות המעבדה מדווחת על אפס תאים גם באדם בריא לחלוטין, בלי שהדבר מצביע על בעיה כלשהי. כאשר בכל זאת יש ירידה משמעותית שמלווה בסטייה בערכים אחרים בספירת הדם, מקובל להתייחס אליה בהקשר הכולל של הבדיקה.
לפי קופת חולים מכבי, הגורמים האפשריים לירידה בערך הבזופילים כוללים מצבי דחק או זיהום חד, טיפול בקרינה או בכימותרפיה, שימוש בסטרואידים, ופעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם). כמו כן, ייתכנו ערכי בזופילים נמוכים באופן טבעי במהלך הריון.
הקשר בין בזופילים לשאר תאי הדם הלבנים
ספירת הדם עם דיפרנציאל מפרקת את כלל תאי הדם הלבנים לחמישה תת-סוגים: נויטרופילים, לימפוציטים, מונוציטים, אאוזינופילים ובזופילים. כל אחד מהם ממלא תפקיד שונה במערכת החיסון – נויטרופילים לוחמים בעיקר בזיהומים חיידקיים, לימפוציטים אחראים על זיהוי וזיכרון חיסוני, מונוציטים מתמיינים לתאים בולעניים, ואאוזינופילים פועלים מול טפילים ותגובות אלרגיות. הבזופילים הם המיעוט שבמיעוט מבין חמשת הסוגים, ולכן שינוי בערכם נבחן תמיד לצד יתר הערכים בבדיקה ולא בפני עצמו.
לרוב, כאשר יש עלייה בערכי הבזופילים על רקע אלרגי, נראית לצידה גם עלייה בערכי האאוזינופילים – שני סוגי התאים הללו פעילים יחד בתגובות רגישות-יתר. לעומת זאת, עלייה בבזופילים המלווה בעלייה חדה בכלל כמות תאי הדם הלבנים, בטסיות הדם או בגודל הטחול, מעוררת חשד גבוה יותר למחלה מיאלופרוליפרטיבית ומצריכה בירור נפרד.
שאלות נפוצות על בזופילים בבדיקת דם
- מה זה בזופילים באנגלית ובעברית? – Basophils בעברית נקראים בזופילים, ומופיעים בתוצאות המעבדה בקיצור BASO.
- מה הערך התקין של basophils? – בין 0% ל-1% מכלל תאי הדם הלבנים (ובמעבדות מסוימות עד 2%), או כ-0 עד 200 תאים במיקרוליטר דם בערך המוחלט.
- ערך basophils גבוה – האם זה תמיד מסוכן? – לא. ברוב המקרים עלייה קלה קשורה לאלרגיה, זיהום נגיפי או תת-פעילות של בלוטת התריס. עלייה גבוהה ומתמשכת דורשת בירור המטולוגי לשלילת מחלה של מערכת הדם.
- ערך basophils נמוך או אפס – האם יש לדאוג? – ברוב המקרים לא. מדובר בממצא שכיח שאינו נושא משמעות קלינית כאשר שאר ערכי ספירת הדם תקינים.
- האם צריך לחזור על הבדיקה כשהערך חורג? – במקרה של חריגה, מקובל לחזור על הבדיקה ולבחון את הערך המוחלט ולא רק את האחוז, ולשלב אותו עם התסמינים הקליניים והבדיקות הנוספות.
התוכן באתר מדיקל ליין נכתב ונערך בידי צוות העריכה של האתר בסיוע כלי בינה מלאכותית, ומבוסס על מקורות רשמיים (משרד הבריאות ועלוני התרופות לצרכן) ומקורות רפואיים מקצועיים. המידע הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף להתייעצות עם רופא או רוקח.
4633 מאמרים נוספים