תופעות לוואי לאחר תרומת דם – תסמינים והתמודדות מומלצת

תרומת דם היא מעשה אצילי ופשוט יחסית, אך לעיתים מלוּוה בתגובות גופניות שמפתיעות את התורמים. לאורך שנות עבודתי כליווי רפואי בתהליכי התרמה, פגשתי אנשים רבים שהביעו חשש מתופעות אחרי התרומה, אפילו אם בעבר התרימו בהצלחה. חשוב לי להסביר שברוב המקריםמדובר בתגובות גופניות זמניות וחולפות, שניתן להבין, לזהות ולהתמודד איתן בצורה נכונה.

תופעות לוואי אחרי תרומת דם?

תופעות לוואי אחרי תרומת דם הן תגובות גופניות קלות עד מתונות שיכולות להופיע לאחר ההתרמה. התסמינים הנפוצים כוללים סחרחורת, חולשה, כאב באזור הדקירה, בחילה ולעיתים שטף דם מקומי. ברוב המקרים התופעות חולפות תוך זמן קצר עם מנוחה ושתייה מרובה.

תרומת דם: מה קורה בפועל בגוף התורם?

בעת תרומת דם רגילה (כ־450 מ"ל), הגוף מאבד חלק מנפח הדם, לרוב כ־8% מהמאגר הכולל של אדם בריא ממוצע. הירידה בנפח יכולה להשפיע על זרימת הדם ועל רמות נוזלים זמניות בגוף. מערכת העצבים, שאחראית על ויסות לחץ הדם, מגיבה לפעמים לאובדן זה, במיוחד אם לא אכלתם או שתיתם מספיק לפני התרומה.

חשוב לדעת שהגוף מתחיל בתהליך טבעי של התחדשות הדם כמעט מיידית. תוך כמה שעות הוא מפצה על הנוזלים, ותוך ימים ספורים משחזר את תאי הדם שאבדו. אבל בזמן ההתאוששות, חלק מהאנשים עשויים להרגיש תסמינים שונים, המשתנים בין אדם לאדם.

מי נמצא בסיכון גבוה יותר לחוות תופעות לאחר תרומת דם?

לא כל מי שתורם יחווה תופעות כלשהן, אבל על סמך התצפיות שלי, יש קבוצות פגיעות מעט יותר. אלה כוללות:

• תורמים בפעם הראשונה – חוסר היכרות עם התחושות הגופניות עלול להגביר חרדה או תגובה פיזיולוגית חד-פעמית.
• בעלי משקל גוף נמוך – אצל אנשים בתת-משקל, יחס דם שנלקח הוא גדול יותר במונחים יחסיים.
• צעירים מתחת לגיל 20 – רגישות לביולוגית גבוהה יותר לשינויים בלחץ הדם ונפח הנוזלים.
• תורמים שלא שתו או אכלו כראוי – התייבשות ואכילה לא מספקת לפני התרומה הם גורמים מרכזיים לחולשה וסחרחורות.

איך ניתן להפחית את הסיכון לתופעות לוואי?

ההכנה לפני התרומה משחקת תפקיד מרכזי. אני ממליץ לתורמים להקפיד לאכול ארוחה קלה (לא כבדה מדי) כשעתיים לפני, ולשתות לפחות חצי ליטר מים או משקה נטול קפאין. גם לאחר התרומה חשוב להישאר לשבת במשך כמה דקות, לשתות שוב נוזלים ולא למהר לקום או לצאת לתנועה מאומצת.

באחד המקרים שזכורים לי, תורם שביקש לחזור לעבודה זמן קצר לאחר ההתרמה, חווה סחרחורת תוך כדי עמידה ממושכת. זה המחיש לי שוב עד כמה חשוב לתת לגוף את הזמן הדרוש להתאוששות גם אם ההתרומה עצמה הרגישה קלה ובטוחה.

האם יש הבדל בין נשים לגברים בהקשר של תופעות לוואי?

כן, קיימים הבדלים מסוימים שנחקרים גם כיום. נשים נוטות יותר להרגיש תסמינים של סחרחורת או עייפות לאחר תרומה, ככל הנראה בגלל הבדלים פיזיולוגיים כמו דם נמוך מלכתחילה או נטייה לשינויים בלחץ הדם. אך מדובר בהבדלים סטטיסטיים כלליים, ולא חוק ברזל – יש נשים שלא מרגישות דבר, וגברים שמגיבים בצורה חריפה יותר.

תסמינים פחות נפוצים אך קיימים

מעבר לתגובה הרגילה, קיימות תופעות נוספות שמופיעות לעיתים רחוקות יותר, אך עדיין ראויות לאזכור:

• תגובה וגאלית – ירידת לחץ דם חדה המלוּוה בהזעה, בחילה ואף עילפון זמני.
• גירוי מקומי או אדמומיות באזור הדקירה – לעיתים תגובה של העור או חדירה לא מדויקת של המחט.
• חולשה מתמשכת – לרוב חולפת תוך כמה שעות, אך במיעוט המקרים יכולה להימשך עד יממה.

חשוב לציין שתסמינים שכאלה אינם מסוכנים, אך נעים יותר כשמכירים אותם מראש. זאת גם הסיבה שמוקדשות דקות ההשגחה אחרי ההתרמה – כדי לוודא שהכול עובר בשלום.

תרומת רכיבי דם: מקרה רפואי קצת שונה

בתרומות של רכיבי דם (כמו טסיות דם או פלזמה), התהליך כולל שימוש במכונה שמחזירה לרוב את הדם לאחר הפרדת המרכיב הרצוי. בפועל מדובר בתהליך שונה שכולל חשיפה לחומר בשם ציטראט. בחלק מהמקרים נוצרת תחושת נימול באצבעות או סביב הפה, שנגרמת כתוצאה מירידה זמנית ברמות הסידן בגוף. כיום ניתנת למרבית התורמים הדרכה מה לעשות במקרים כאלה, ולעיתים פשוט מפסיקים את הזרמת הציטראט.

מתי כדאי לפנות לטיפול או דיווח רפואי?

רוב התסמינים לאחר תרומת דם נפתרים ללא צורך בהתערבות, אך ישנם מצבים שבהם כדאי לשקול פנייה לרופא:

• כאבים עזים או נפיחות גדולה באזור החדירה, שאינה חולפת תוך יומיים.
• שטף דם נרחב שמתפשט מעבר לאזור הדקירה.
• חולשה קיצונית שאינה משתפרת לאחר מנוחה ושתייה.
• סימנים של תגובה אלרגית, כמו גרד, פריחה או קוצר נשימה.

אלה מקרים נדירים מאוד, אך חשוב להיות ערניים. ארגוני התרמת דם בישראל – כמו מד"א או בתי חולים – מפעילים מערכים רפואיים שמזמינים קשר פתוח ותגובה מיידית במידת הצורך.

לתרום בביטחון – גם ידע הוא כוח

מהניסיון שלי, רוב חששות התורמים אינם נובעים מתופעות הלוואי עצמן, אלא מהפתאומיות שלהן והעדר היכרות איתן. עצם הידיעה שייתכנו תחושות רגעיות של אי נוחות – ושברוב המקרים הן חולפות במהירות – מחזקת את תחושת השליטה והביטחון.

חשוב לזכור שתרומת דם מצילה חיים, אך לא פחות חשוב שהיא תיעשה מתוך מודעות, אחריות ורוגע. אם נשכיל להיערך כראוי, נוכל להפוך את חוויית התרומה לפשוטה, חיובית ובטוחה עבור כולנו.