אריתרוציטים בשתן הם ממצא שמדליק אצל רבים נורה אדומה, ובצדק: לפעמים מדובר בתופעה חולפת ולא מסוכנת, ולפעמים זה רמז לבעיה בדרכי השתן או בכליות. מניסיוני עם מטופלים רבים, עצם המילה "דם בשתן" מעלה פחד, אבל בפועל חשוב להבחין בין ממצא מיקרוסקופי בבדיקה לבין שתן אדום לעין, ולהבין מה באמת נדרש כדי לפרש את התוצאה.
מה הם אריתרוציטים בשתן
אריתרוציטים בשתן הם תאי דם אדומים שנמצאים בדגימת שתן בבדיקה כללית או במיקרוסקופ. הממצא נקרא המטוריה, והוא יכול להיות מיקרוסקופי ללא שינוי צבע או גלוי עם שתן ורוד-אדום. המשמעות נקבעת לפי כמות, תסמינים וממצאים נלווים.
מה ההבדל בין דם נראה לעין לבין ממצא מיקרוסקופי
כשאנשים אומרים "דם בשתן", הם מתכוונים לעיתים לשתן ורוד או אדום. זה נקרא דימום גלוי, והוא בדרך כלל מורגש מיד. לעומת זאת, אריתרוציטים בשתן יכולים להופיע גם כשהשתן נראה תקין לחלוטין, ורק בדיקת שתן כללית או מיקרוסקופית מזהה אותם.
תופעה שאני נתקל בה לעיתים קרובות בקליניקה היא בהלה בעקבות תשובה מעבדה, גם כשהכמות קטנה. חשוב לדעת שהמשמעות תלויה בכמות, בהקשר הקליני ובממצאים נלווים כמו חלבון בשתן, תאים לבנים, ניטריטים או גלילים.
איך בודקים אריתרוציטים בשתן ומה מגבלות הבדיקה
בדיקת סטיק (dipstick) מזהה פעילות דמוית המוגלובין, ולכן היא רגישה אך לא תמיד ספציפית. היא יכולה להיות חיובית גם במצבים שבהם אין תאי דם אדומים שלמים בשתן, למשל בנוכחות המוגלובין או מיוגלובין.
בדיקת מיקרוסקופ היא שלב חשוב, כי היא סופרת תאי דם אדומים בשדה ומאפשרת להתרשם מצורתם. בעבודתי המקצועית אני רואה שהבדל זה משנה כיוון: תאים בעלי צורה לא אחידה מרמזים לעיתים על מקור כלייתי, בעוד תאים אחידים יותר מתאימים לעיתים למקור מדרכי השתן.
איכות הדגימה משפיעה מאוד
דגימה לא נקייה עלולה לזהם את התוצאה. אצל נשים, דימום וסת או דימום וגינלי יכול להוסיף אריתרוציטים לדגימה גם ללא בעיה בדרכי השתן. אצל גברים ונשים, דגימה שאינה "אמצע זרם" או איסוף לאחר מאמץ יכולים לשנות את הממצאים.
גורמים שכיחים לאריתרוציטים בשתן
הסיבות מתחלקות באופן גס למקור בדרכי השתן (שלפוחית, שופכנים, שופכה) ולמקור כלייתי (מסנני הכליה והצינוריות). במפגשים עם אנשים הסובלים מממצא זה, הסיפור הקליני הוא לעיתים הרמז החשוב ביותר: כאב, צריבה, חום, תכיפות במתן שתן, או היעדר מוחלט של תסמינים.
- זיהום בדרכי השתן: נפוץ במיוחד עם צריבה, תכיפות ולעיתים תאים לבנים בשתן.
- אבנים בדרכי השתן: עלולות לגרום לכאב חד בצד, בחילה ודימום.
- דלקות בכליה או במחלת כליה גלומרולרית: עשויות להתלוות לחלבון בשתן או ליתר לחץ דם.
- טראומה או גירוי מקומי: למשל לאחר קטטר, פעילות מינית, או מכה לאזור.
- מאמץ גופני משמעותי: לעיתים מופיע לאחר ריצה ממושכת ונעלם לאחר מנוחה.
- הגדלה שפירה של הערמונית: יכולה לגרום לדימום קל במיוחד בגיל מבוגר.
- גידולים בדרכי השתן: אפשרות שנבחנת בעיקר במקרים מסוימים לפי גיל, עישון ומאפייני הדימום.
מתי הממצא מרמז על מקור כלייתי
כשיש חשד שמקור האריתרוציטים הוא בכליה עצמה, אני מחפש בדפוס הבדיקות תמונה רחבה: האם יש חלבון בשתן, האם יש ירידה בתפקוד כלייתי בבדיקות דם, והאם יש תסמינים מערכתיים כמו בצקות או לחץ דם גבוה.
סיפור מקרה אנונימי אופייני: אדם צעיר הגיע עם תשובת שתן תקינה למראה אך עם אריתרוציטים וחלבון. בבירור נוסף התברר שמדובר בתהליך דלקתי בכליה שדרש מעקב הדוק ובדיקות משלימות. באותו מקרה, העובדה שלא היו כאבים בדרכי השתן דווקא כיוונה אותנו לחשוב מעבר לזיהום או אבנים.
צורת תאי הדם האדומים
במיקרוסקופ לעיתים ניתן לראות תאים "דיסמורפיים" או גלילים המכילים תאי דם. ממצאים כאלה נחשבים רמזים חשובים למקור כלייתי, כי הם מעידים שתאי הדם עברו דרך המסננים והצינוריות.
מתי מדובר בזיהום או באבן ומה מחפשים בבדיקות
כשיש צריבה ותכיפות, יחד עם תאים לבנים או ניטריטים, עולה חשד לזיהום. כשיש כאב חד בצד המקרין למפשעה, במיוחד עם דם בשתן, עולה חשד לאבן. עדיין, שתי האפשרויות יכולות לחפוף, ולפעמים נדרשת הערכה רחבה יותר.
בעבודתי המקצועית אני רואה שאנשים נוטים להסתמך רק על בדיקת שתן כללית, אבל בדיקה זו היא נקודת פתיחה. תרבית שתן מסייעת לזהות חיידק, ובמצבים מסוימים בדיקות הדמיה מאפשרות להבין אם יש חסימה, אבן או מקור אחר לדימום.
גורמים שאינם "דם אמיתי" אך מבלבלים
יש מצבים שבהם צבע השתן משתנה בלי קשר לאריתרוציטים: מזונות מסוימים, צבעי מאכל או תרופות יכולים לתת גוון אדמדם. גם סטיק חיובי ל"דם" יכול להופיע בהימצאות המוגלובין חופשי או מיוגלובין, למשל לאחר פגיעה משמעותית בשריר.
לכן, כשיש פער בין המראה לבין תוצאת הסטיק או המיקרוסקופ, חשוב להצליב נתונים. לא פעם אני רואה שהסבר פשוט כמו דגימה בזמן לא מתאים או מאמץ חריג יום קודם פותר את התעלומה אחרי בדיקה חוזרת בתנאים נכונים.
הקשר לגיל, לעישון ולסיכון בדרכי השתן
המשמעות של אריתרוציטים בשתן אינה זהה בכל גיל. אצל צעירים, גורמים כמו זיהומים, אבנים או תהליכים דלקתיים נפוצים יותר. אצל מבוגרים, במיוחד עם גורמי סיכון כמו עישון ממושך או חשיפה תעסוקתית מסוימת, ההתייחסות לדימום בשתן נוטה להיות זהירה יותר.
במפגשים עם אנשים מבוגרים ללא כאב אך עם דימום גלוי או ממצא חוזר, אני מקפיד להבין אם יש ירידה במשקל, שינויים במתן שתן, או היסטוריה של דימומים. לא מדובר במסקנה אוטומטית, אלא בהרחבת הבירור כדי לא לפספס סיבות משמעותיות.
היריון, וסת ומצבים ייחודיים לנשים
אצל נשים, זיהומים בדרכי השתן נפוצים יותר, ולכן אריתרוציטים בשתן מופיעים לעיתים יחד עם תסמינים טיפוסיים. גם דגימה בזמן וסת או דימום בין-וסתי היא סיבה שכיחה לתוצאה שמבלבלת, במיוחד כשאין תסמינים אורינריים.
בהיריון, כל ממצא בשתן נבחן בזהירות כי הוא עשוי לשקף גם זיהום וגם עומס על הכליות. במקרים כאלה נוטים להסתכל גם על לחץ דם, חלבון בשתן ותסמינים כלליים.
מה כולל בירור מקובל כאשר הממצא חוזר
כאשר אריתרוציטים בשתן מופיעים שוב ושוב, או כשיש דם גלוי, הבירור נבנה לפי הסיפור והבדיקות הנלוות. לרוב משלבים בדיקת שתן חוזרת, בדיקה מיקרוסקופית מסודרת, ולעיתים תרבית.
אם יש רמז למקור כלייתי, נוטים להוסיף בדיקות דם להערכת תפקוד כלייתי ובדיקות שתן נוספות להערכת חלבון. אם יש חשד לבעיה בדרכי השתן, לעיתים נדרש גם בירור באמצעות הדמיה ולעיתים בדיקות נוספות לפי הצורך.
איך להבין את התשובה במעבדה בצורה נכונה
תשובות מעבדה מציגות לעיתים אריתרוציטים כ"RBC" או "Blood" ולעיתים מספר תאים בשדה. חשוב לשים לב אם מדובר בממצא חד-פעמי או חוזר, והאם יש ממצאים שמכוונים לסיבה: תאים לבנים, ניטריטים, חלבון, או משקל סגולי חריג.
מניסיוני עם מטופלים רבים, המפתח הוא הקשר: אדם ללא תסמינים עם ממצא קטן חד-פעמי אינו דומה לאדם עם דימום גלוי, כאב, חום או ירידה בתפקוד כלייתי. קריאה נכונה של כל התמונה מפחיתה חרדה מיותרת ומקדמת בירור ממוקד.

עופר שביט הוא כותב ועורך תוכן רפואי עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים. עופר מתמחה בהנגשת מידע רפואי מורכב לקהל הרחב, תוך שמירה על דיוק מדעי. הוא עובד בשיתוף עם רופאים ואנשי מקצוע רפואיים כדי להבטיח שהתוכן מבוסס על המחקרים העדכניים ביותר.
4260 מאמרים נוספים