כאב מאחורי האוזן השמאלית: גורמים, אבחון והתייחסות

מאת: עופר שביט

בריאות ורפואה

כאב מאחורי האוזן השמאלית הוא תלונה שאני שומע לעיתים קרובות במפגשים עם אנשים בריאים בדרך כלל, שמופתעים לגלות עד כמה האזור הזה רגיש. מבחינה אנטומית זו נקודת מפגש צפופה של עצבים, שרירים, בלוטות לימפה ומפרקי צוואר ולסת, ולכן כאב שם יכול לנבוע ממקור מקומי באוזן, אבל גם להיות כאב מוקרן מהצוואר, מהלסת או אפילו מהקרקפת.

מפת האנטומיה שמאחורי הכאב

מאחורי האוזן נמצאת בליטת עצם שנקראת הזיז המסטואידי, ולצידה עוברים עצבים תחושתיים שמוליכים כאב מהקרקפת ומהאוזן. באזור יש גם חיבורי שרירים שמניעים את הראש והצוואר, ובלוטות לימפה שמגיבות לזיהומים בפנים, בקרקפת ובדרכי הנשימה העליונות.

בעבודתי המקצועית אני רואה שהבנת “המפה” הזו עוזרת לקוראים לתאר את הכאב בצורה מדויקת יותר: האם הוא עמוק או שטחי, נקודתי או מפושט, קבוע או מופיע רק במגע, והאם הוא קשור לתנועות צוואר או ללעיסה.

גורמים שכיחים לכאב מאחורי האוזן השמאלית

הסיבה הנפוצה ביותר שאני נתקל בה היא עומס שרירי בצוואר ובחגורת הכתפיים, במיוחד אחרי שעות מול מחשב או שינה בתנוחה לא נוחה. הכאב יכול להרגיש “מאחורי האוזן”, אך מקורו לעיתים בשרירים עמוקים בצוואר שמקרינים לאזור.

גורם שכיח נוסף הוא תגובה של בלוטות לימפה. במפגשים עם אנשים שסבלו מצינון, כאב גרון או פצעון מודלק בקרקפת, מצאתי לא פעם רגישות של בלוטה קטנה מאחורי האוזן שמורגשת ככאב נקודתי במגע.

יש גם גורמים שמקורם באוזן עצמה: דלקת בתעלת האוזן, דלקת באוזן התיכונה, גירוי עקב שימוש אגרסיבי במקלוני ניקוי או אקזמה בעור. לעיתים הכאב לא “יושב” בתוך האוזן אלא מורגש דווקא מאחוריה בגלל פיזור העצבים באזור.

כאב שמקורו בלסת ובשיניים: תופעה מבלבלת

תופעה שאני נתקל בה לעיתים קרובות בקליניקה היא כאב מאחורי האוזן שמגיע בכלל ממפרק הלסת. הידוק שיניים בלילה, לעיסה ממושכת או מתח נפשי יכולים להוביל לכאב שמקרין לאזור האוזן ולזיז שמאחוריה.

גם בעיות שיניים, במיוחד טוחנות אחוריות, עשויות לגרום לכאב מוקרן שנחווה ככאב באוזן או מאחוריה. במקרים כאלה אנשים מתארים לעיתים רגישות בלסת, כאב בלעיסה או תחושת “עייפות” באזור הפנים.

מתי לחשוד במקור עצבי או בקרקפת

כאבים עצביים יכולים להופיע ככאב חד, דוקר או “חשמלי”, לעיתים לפרקי זמן קצרים. עצבים בקרקפת ובצוואר העליון יכולים להתגרות בגלל יציבה, עומס או רגישות מקומית, ואז הכאב מורגש מאחורי האוזן ולעיתים גם לאורך קו השיער.

מצד העור והקרקפת, דלקת עור, פצעונים מודלקים או זיהומים מקומיים יכולים לגרום לכאב במגע ולהרגשה ש“העצם מאחורי האוזן כואבת”, למרות שהמקור הוא שטחי בעור.

דלקת בזיז המסטואידי ומה מיוחד בה

המונח “מסטואידיטיס” מעורר דאגה בצדק כי מדובר בתהליך דלקתי באזור הזיז המסטואידי. בפועל, לא כל כאב מאחורי האוזן הוא דלקת בזיז, ורוב המקרים שגרתיים יותר. ועדיין, כשיש כאב משמעותי יחד עם חום, החמרה מהירה, רגישות ניכרת מאחורי האוזן, נפיחות או שינוי במנח האפרכסת, צריך לחשוב על אפשרות של סיבוך לאחר דלקת אוזן.

מניסיוני עם מטופלים רבים, הבלבול נובע מכך שאנשים מצפים שכאב אוזניים יהיה “בתוך האוזן”, אבל אצל חלקם הוא מורגש בעיקר מאחוריה. ההקשר הקליני והסימנים הנלווים הם אלו שמסייעים להבחין בין גירוי מקומי לבין תהליך עמוק יותר.

איך מתארים את הכאב בצורה שעוזרת להבין את המקור

במפגשים עם אנשים הסובלים מבעיה זו, אני שם דגש על ארבעה ממדים: מיקום מדויק, אופי הכאב, טריגרים, וסימנים נלווים. תיאור מדויק פעמים רבות מקצר את הדרך להבנה מה סביר יותר ומה פחות.

  • מיקום: נקודה קטנה מאחורי האוזן, לאורך קו השיער, או עמוק “בתוך הראש”.

  • אופי: לוחץ, פועם, שורף, דוקר, או כאב במגע בלבד.

  • טריגרים: סיבוב צוואר, לעיסה, בליעה, שיעול, או נגיעה באפרכסת.

  • נלווה: חום, ירידה בשמיעה, הפרשה מהאוזן, סחרחורת, כאב גרון, נפיחות בלוטות.

בדיקות ושאלות שעולות בדרך כלל בתהליך הבירור

כאשר מנסים להבין את מקור הכאב, מתמקדים לרוב בבדיקה של האוזן החיצונית ותעלת האוזן, הסתכלות על עור הקרקפת מאחורי האוזן, מישוש בלוטות לימפה, והערכה של טווחי תנועה בצוואר וברגישות שרירים.

לעיתים נבדקת גם הלסת: פתיחה וסגירה, “קליקים”, כאב בלעיסה או רגישות בשרירי הלעיסה. במקרים שבהם יש סימנים שמכוונים למקור זיהומי או לסיבוך, עולה הצורך בהמשך בירור לפי ההקשר, אך ברוב המצבים הפשוטים ההסתכלות והבדיקה הגופנית מספקות כיוון ברור.

דגלים אדומים: מצבים שמחייבים תשומת לב גבוהה

יש מצבים שבהם כאב מאחורי האוזן השמאלית הוא חלק מתמונה רחבה יותר. בעבודתי המקצועית אני מקפיד לזהות תבניות שמצביעות על צורך בהערכה דחופה, בעיקר כשיש שילוב של כאב חזק עם סימנים מערכתיים או נוירולוגיים.

  • חום גבוה או החמרה מהירה של הכאב תוך שעות עד ימים.

  • נפיחות ניכרת מאחורי האוזן, אודם מתפשט, או רגישות חריגה מאוד במגע.

  • הפרשה מהאוזן, ירידה משמעותית בשמיעה, או כאב אוזניים חד שמחמיר.

  • סחרחורת חזקה, חולשה בפנים, או שינוי בתחושה סביב האוזן והפנים.

  • כאב אחרי חבלה משמעותית בראש או בצוואר.

הבדלים בין כאב חד-פעמי לכאב חוזר

כאב חד-פעמי שנמשך זמן קצר ומופיע סביב תקופה של עומס, שינה לא טובה או הצטננות, נוטה להיות פונקציונלי יותר: שריר, בלוטה תגובתית, או גירוי עור מקומי. לעומת זאת, כאב שחוזר שוב ושוב באותו מקום, במיוחד אם הוא מופיע עם אותם טריגרים כמו לעיסה או תנוחות צוואר, מכוון יותר למקור מכני כמו לסת או צוואר.

סיפור מקרה אנונימי שאני זוכר היטב: אדם צעיר עם כאב “מוזר” מאחורי האוזן השמאלית שחשב שמדובר בדלקת. בבירור התברר שהכאב הופיע בעיקר אחרי ימים עמוסים מול מחשב, עם רגישות שרירים בצוואר והקרנה לקרקפת. שינוי בהרגלי עבודה וזיהוי טריגרים היו מרכיב מרכזי בהבנה מה קורה בגוף.

טבלה: מאפיינים שמכוונים למקור אפשרי

מאפיין

מה זה עשוי לרמז

כאב במגע בבליטה/בעור מאחורי האוזן

עור מודלק, בלוטת לימפה תגובתית, רגישות מקומית

כאב שמחמיר בסיבוב/הטיית צוואר

עומס שרירי צוואר, הקרנה ממפרקי צוואר

כאב שמחמיר בלעיסה או עם קליקים בלסת

מעורבות מפרק הלסת או שרירי הלעיסה

כאב עם חום, הפרשה או ירידה בשמיעה

תהליך דלקתי הקשור לאוזן

מה אנשים נוטים לפספס בתמונה הכוללת

לא פעם אנשים מתמקדים רק ב”צד שמאל” וחושבים שמדובר תמיד בבעיה באוזן עצמה. בפועל, כאב חד-צדדי יכול להופיע גם בגלל דפוסי שינה קבועים על צד אחד, הטיית ראש בזמן שימוש בטלפון, או הרגלי עבודה שמעמיסים על צד דומיננטי של הצוואר.

אני רואה גם בלבול סביב “כאב בעצם”. התחושה שהעצם כואבת היא לעיתים קרובות כאב של רקמות שמעל העצם: עור, חיבורי שרירים או בלוטה רגישה. ההבחנה הזו חשובה כי היא משנה את אופי החשיבה על המקור.

איך לנהל מעקב עצמי חכם על התסמין

במקום לנחש, אנשים רבים מרוויחים ממעקב קצר ומסודר: מתי הופיע הכאב, כמה זמן נמשך, מה החמיר אותו ומה הקל, והאם הצטרפו סימנים כמו חום, נזלת, כאב גרון או כאב בלסת. מידע כזה הופך את התמונה להרבה יותר קוהרנטית, במיוחד אם הכאב חוזר.

בעבודתי המקצועית אני רואה שמעקב כזה גם מפחית חרדה: כשמזהים דפוס ברור, למשל קשר ללעיסה או לישיבה ממושכת, קל יותר להבין את ההיגיון הפיזיולוגי מאחורי הכאב.

הבהרה רפואית: התוכן באתר מדיקל ליין נועד למטרות מידע בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. יש להתייעץ עם רופא בכל שאלה שנוגעת לבריאותכם.

עופר שביט

עופר שביט הוא כותב ועורך תוכן רפואי עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים. עופר מתמחה בהנגשת מידע רפואי מורכב לקהל הרחב, תוך שמירה על דיוק מדעי. הוא עובד בשיתוף עם רופאים ואנשי מקצוע רפואיים כדי להבטיח שהתוכן מבוסס על המחקרים העדכניים ביותר.

4184 מאמרים נוספים

המידע המוצג בתוכן זה הוא לידיעה כללית בלבד ואין לראות בו המלצה רפואית או תחליף להתייעצות רפואית אישית. יש להתייעץ עם רופא לקבלת ייעוץ מקצועי המותאם למצבך הבריאותי הספציפי.

מידע נוסף בנושא:
יובש בגרון: גורמים, תסמינים ודרכי הקלה

יובש בגרון הוא תלונה שכיחה שמגיעה אליי מכל הגילים, ולעיתים היא נשמעת קטנה אבל משפיעה מאוד על היום-יום: דיבור שמתעייף מהר, תחושת שריפה או גרד, ...

כיבים ברגליים: גורמים, סוגים ותהליך ריפוי

כיבים ברגליים הם פצעים פתוחים שמסרבים להיסגר לאורך זמן, ולעיתים משבשים שינה, הליכה ועבודה. מניסיוני עם מטופלים רבים, מה שמכאיב לא פחות מהפצע עצמו הוא ...

כתמים אדומים על העור: סיבות שכיחות וסימני אזהרה

כתמים אדומים על העור הם אחת התלונות השכיחות ביותר שאני פוגש במפגשים עם אנשים מכל הגילים. לפעמים מדובר בתגובה פשוטה ומוגבלת בזמן, ולפעמים הכתמים הם ...

כתם שחור בציפורן ברגל: סיבות, אבחון והבדלה

כתם שחור בציפורן ברגל הוא ממצא שמטופלים רבים שמים לב אליו פתאום, לעיתים אחרי טיול, ריצה, נעליים חדשות או תקופה עמוסה. מניסיוני עם מטופלים רבים, ...

לחץ בחזה: סיבות, סימנים ובירור רפואי

לחץ בחזה הוא תיאור שאני שומע במפגשים עם אנשים מכל הגילים, והוא יכול לנוע מתחושה קלה של כובד ועד תחושת מחנק שמפחידה מאוד. בעבודתי המקצועית ...

דיסליפידמיה: אבחון, סיכונים ואפשרויות טיפול

דיסליפידמיה היא אחת הסיבות השכיחות ביותר לבלבול ולדאגה כשמגיעים תוצאות של בדיקות דם. במפגשים עם אנשים שמגלים ערכים חריגים, אני רואה שוב ושוב עד כמה ...

מונוציטים גבוהים בבדיקת דם: סיבות ומשמעות

מונוציטים הם תאי דם לבנים שפועלים כחלק ממערכת החיסון, ובדיקת דם שגרתית עשויה להראות שהם גבוהים. תופעה זו יכולה להופיע בזמן החלמה מזיהום, במצבי דלקת ...

כאבים בכיס המרה: תסמינים, גורמים ובירור

כאבים באזור כיס המרה הם תלונה שאני שומע לעיתים קרובות במפגשים עם מטופלים, במיוחד אחרי ארוחות כבדות או בתקופות של עומס. לא פעם אנשים מתארים ...