דימום מהאף: גורמים שכיחים וסימנים המחייבים בירור

ישנם מצבים רפואיים שדווקא בפשטותם מצליחים לעורר דאגה ולייצר תחושת חוסר אונים – ודימום מהאף הוא אחד מהם. לאורך שנות עבודתי כרופא, פגשתי לא מעט מטופלים שנבהלו ממראה הדם, גם כאשר מדובר בתופעה שכיחה וחולפת. מצד שני, במקרים מסוימים דימום מהאף עלול לרמז על בעיה עמוקה יותר, ולכן חשוב להכיר את הסיבות האפשריות למצב הזה, לדעת מתי מדובר בתופעה חולפת ומתי יש צורך בבירור רפואי מקיף.

מה יכול לגרום לדימום אפי אצל מבוגרים?

בקרב מבוגרים, הגורמים השכיחים לדימום מהאף משתנים בהתאם למצב הבריאות הכללי, להרגלים סביבתיים ולתרופות קבועות. לדוגמה, אנשים הנוטלים מדללי דם כמו אספירין או תרופות נוגדות קרישה אחרות, חשופים יותר לדימומים כתוצאה משבירה של כלי דם קטנים.

אחד הגורמים המעניינים שלמדתי לזהות עם השנים הוא חשיפה שממושכת לחימום או מיזוג אוויר – בעיקר בעונות המעבר – דבר שמייבש את ריריות האף. רירית יבשה נוטה להיסדק ולהיפצע בקלות רבה יותר. גם עישון, המצוי בקרב חלק מהאוכלוסייה הבוגרת, פוגע במבנה הרירי של האף ומעלה את הסיכון לדימום.

דימום מהאף בילדים – מה שונה?

כאשר מדובר בילדים, הפנייה המרפאתית הנפוצה ביותר לדימום אפי נובעת מגירוי מקומי. ילדים לעיתים חופרים באף באופן לא מודע או חשופים לווירוסים שגורמים לגודש ולגרד, מה שמוביל לנזק לכלי הדם העדינים. אחד המאפיינים הברורים בדימומים בקרב ילדים הוא העובדה שהם מופיעים לרוב בצד אחד של האף בלבד ונוטים להתרחש בשעות הערב או הלילה.

צריך לזכור שלמרות שמרבית המקרים הם תוצאה של טראומה מקומית קלה, קיימים מקרים שבהם דימום נשנה יכול להעיד על בעיות מערכתיות כמו הפרעות קרישה מולדות. במקרים אלה לבדיקה מקיפה יש חשיבות גבוהה.

דימומים חוזרים – מתי יש מקום לדאגה?

כאשר דימומים מהאף חוזרים לעיתים תכופות – במיוחד בלי אירועים מקדימים ברורים כמו פציעה – יש לבחון אפשרות למצב רפואי מערכתי. לדוגמה, יתר לחץ דם לא מאוזן עלול לגרום ללחץ מוגבר על כלי הדם הקטנים ולהוביל לדימומים אף.

בנוסף, מחלות המטולוגיות כמו טרומבוציטופניה (ירידה בטסיות הדם) או הפרעות בקרישת דם ממקור גנטי ומרקעים אחרים, עשויות להתבטא בדימומים ספונטניים מהאף. מתוך ניסיוני, כשמטופל מבוגר מתלונן על דימום ללא גירוי ישיר, במיוחד אם הוא דו-צדדי ומלווה בחבורות בעור, אני נוטה להפנות אותו לבדיקות דם מקיפות.

השפעות סביבתיות ועונתיות

שינויים במזג האוויר והשפעות סביבתיות יכולים להגביר את השכיחות של דימומים מהאף – גם באנשים בריאים לחלוטין. בחורף, למשל, מזג אוויר יבש ובתי מגורים מחוממים עלולים לייבש את רירית האף. בקיץ, מזגנים עובדים שעות נוספות ומייצרים יובש דומה.

ישנם אזורים בארץ – כמו הערבה והנגב – שבהם רמות הלחות באוויר נמוכות יחסית. באזורים כאלה, תושבים מדווחים לעיתים קרובות יותר על דימומים אפיים, ככל הנראה בגלל ההתייבשות המתמשכת של ריריות האף.

הרגלים שמשפיעים על בריאות רירית האף

חלק מההרגלים היומיומיים שלנו יכולים להפוך את רירית האף לרגישה יותר. ניקוי אגרסיבי של האף, שימוש ממושך בתרסיסים להקלה על גודש, ואף שתייה מועטה של מים – כולם יוצרים מצב שבו הרקמה הרירית נעשית רגישה לדימומים.

במרפאה אני מדגיש לעיתים קרובות את החשיבות של תחזוקת האף – שימוש מושכל בתרסיסים (רצוי מלוחים ולא תרופתיים), שתייה מספקת והימנעות מהכנסת אצבעות או חפצים לאף. צעדים פשוטים אלה עשויים למנוע הישנות דימומים במקרים רבים.

בדיקה ואבחון – איך ניגשים למקרה של דימום?

כאשר מטופל מגיע עם תלונה על דימום חוזר מהאף, אני מתחיל בבירור שכולל את השאלות הבאות:

• מהי תדירות הופעת הדימום?
• האם הדימום קורה בצד אחד או בשני הצדדים?
• האם ישנם טריגרים ידועים (כגון קירור, חימום, אלרגיות)?
• האם המטופל נוטל תרופות שמשפיעות על תפקודי קרישה?
• האם יש רקע משפחתי של הפרעות בקרישת דם?

בהמשך, אני עשוי לבצע בדיקה פיזיקלית של האף ולעיתים להפנות לרופא א.א.ג להערכת מקור הדימום. במקרים של חשד לבעיה מערכתית, תבוצענה בדיקות דם, כולל ספירה וכימיה כללית, פרופיל קרישה ולעיתים בדיקות גנטיות לפי הצורך.

האם ניתן למנוע דימומים אפיים?

למרות שלא ניתן למנוע לחלוטין כל דימום מהאף, ישנן דרכים להפחית את שכיחותם משמעותית:

• שמירה על לחות באוויר בעזרת מכשירי אדים בעונות היבשות
• שימוש בתרסיסים מלוחים לשמירה על לחות הרירית
• שתייה מספקת של מים לאורך היום
• הפחתת או הימנעות מעישון ומחשיפה לאלרגנים
• שימוש זהיר ומבוקר בתרופות להקלה על גודש

במקרי דימום חוזר ניתן לעיתים לבצע צריבה מקומית (Cauterization) של כלי הדם הבעייתיים – פעולה פשוטה יחסית שמתבצעת ברוב המקרים במרפאות מומחים.

מתי לפנות לרופא?

רוב מקרי הדימום מהאף אינם מסוכנים, אך יש מקרים שבהם חובה לשלב התערבות רפואית:

• כאשר הדימום נמשך מעבר ל-20 דקות ולא נעצר בלחץ מקומי
• אם מדובר בדימום חוזר בתדירות גבוהה
• כאשר מופיעים סימנים נלווים כמו סחרחורת, חולשה כללית או חום
• אם הדימום מלווה בכאבים חריפים או מגיע גם דרך הפה – מה שעשוי להצביע על מקור עמוק יותר

במקרים אלה, לא מומלץ להסתפק בטיפול עצמי ויש לפנות לייעוץ רפואי מסודר לצורך אבחון נכון ובחינת אפשרויות טיפוליות.

דימום מהאף הוא תופעה מוכרת ונפוצה, אך כאשר הוא חוזר או מופיע במצבים חריגים, הוא יכול לשקף בעיה רפואית שדורשת התייחסות. ההיכרות עם הגורמים והסימנים שדורשים בירור, מאפשרת לאנשים לשמור על שגרת חיים רגועה ובטוחה יותר, ולפנות לטיפול המתאים בזמן הנכון.