תופעות לוואי של חיסון שעלת בהריון והיבטים קליניים מרכזיים

כאשר אנחנו עוסקים בהריון ובריאות האם והעובר, עולם השיקולים וההחלטות הרפואיות הופך לרגיש במיוחד. אחת ההחלטות שעולות לא מעט כיום היא האם להתחסן נגד שעלת במהלך ההיריון. כחלק מצוות רפואי המתמחה בבריאות נשים והיריון, אני מוצא שנשים רבות שואלות שאלות מוצדקות על הבטיחות של החיסון, על ההשפעה האפשרית על העובר, וחשוב לא פחות – על תופעות הלוואי האפשריות.

למה בכלל להתחסן נגד שעלת בהריון?

שעלת (Pertussis) היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד בדרכי הנשימה, אשר עלולה להיות מסוכנת במיוחד בקרב תינוקות בני פחות מחצי שנה – קבוצת הגיל שעדיין לא קיבלה את חיסוני השגרה הראשונים. הסיכון לסיבוכים כמו דלקת ריאות, פרכוסים ואף מוות, גבוה במיוחד בגיל זה. מאחר שחיסוניות האם מועברת לעובר דרך השליה, מתן החיסון במהלך ההיריון מאפשר להגן על התינוק כבר מהשבועות הראשונים לחייו.

המועצה הלאומית האמריקאית לאימוניזציה ומשרד הבריאות בישראל ממליצים על מתן חיסון דחף משולב (טטנוס, דיפתריה ושעלת – Tdap) לנשים בהיריון בכל הריון בנפרד, כאשר ההמלצה היא להזריק אותו בין השבוע ה-27 ל-36. התקופה הזו נבחרה בכוונה, כדי לאפשר העברה מיטבית של נוגדנים לעובר.

האם חיסון בהריון שונה מחיסון באוכלוסייה הכללית?

במהלך השנים ראיתי כיצד תחושת האחריות שמלווה את ההיריון מובילה נשים לבדוק כל פרט קטן. וזה נכון גם לחיסונים. החיסון נגד שעלת הניתן בהריון זהה במהותו לחיסון שניתן לילדים ולמבוגרים, אבל המשמעות שלו שונה: כאן הדגש הוא על הגנה עקיפה על העובר.

מחקרים נרחבים שנערכו בארה"ב, קנדה ובריטניה הצביעו על כך שחיסון האישה ההרה לא רק שאינו מגביר סיכון לתופעות לוואי משמעותיות, אלא גם מפחית את שכיחות מקרי השעלת אצל תינוקות בצורה דרמטית – עם הערכות של עד 90% מניעה בתחלואה קשה בשבועות הראשונים לאחר הלידה. זו אחת העובדות שמחזקות את ההבנה עד כמה פעולה פשוטה יחסית עשויה להציל חיים.

מתי יש לשקול פנייה לרופא לאחר קבלת החיסון?

למרות שרוב תופעות הלוואי הן קלות וחולפות, חשוב להיות קשובים לגוף. אם אישה הרה חווה תסמינים שאינם שגרתיים או קשים במיוחד – כמו קוצר נשימה, פריחה מפושטת פתאומית, כאב חריג, או תגובה מקומית חמורה – יש לפנות לרופא המטפל או למוקד רפואי בהקדם. במקרים נדירים, ייתכנו תגובות אלרגיות לחיסון, והתגובה הראשונית עשויה להופיע כבר בשעות הראשונות לאחר ההזרקה.

לשם ההמחשה – במהלך עבודתי נתקלתי באישה שבהיריון השלישי שלה קיבלה את החיסון והרגישה תחושת אי נוחות קלה במשך יומיים, שכללה כאבי שרירים והרגשה כללית ירודה. היא לא נזקקה לטיפול מיוחד, אבל דיווחה לרופא המשפחה שלה. מקרים כמו אלה מדגימים את החשיבות של תקשורת פתוחה עם איש מקצוע – לא כל תסמין דורש טיפול, אבל בהחלט כדאי לברר ולהתייעץ.

מה ההבדל בין תופעות חיסון שעלת לחיסונים אחרים בהריון?

אחת השאלות הנפוצות בקרב נשים הרות היא האם יש הבדל בין תגובת הגוף לחיסון הזה, לעומת חיסונים אחרים שמומלצים בזמן ההיריון – כמו חיסון נגד שפעת עונתית. מניסיוני האישי בשטח, אני רואה שהתגובה לחיסון השעלת לרוב דומה מאוד לזו שבאה לאחר חיסון השפעת: קלה, זמנית ולא דרמטית.

עם זאת, הדגש בחיסון השעלת הוא על העיתוי המדויק (שבועות 27–36 להריון), בניגוד לחיסון השפעת שניתן כמעט בכל שלב במהלך ההיריון. בנוסף, חלק מהנשים שמקבלות את שני החיסונים בתקופה קרובה אחת לשנייה עשויות לחוש הצטברות של תופעות קלות – עייפות, כאבים בזרוע וכדומה – אך ללא משמעות קלינית מיוחדת.

דרכי התמודדות עם תופעות זמניות לאחר החיסון

כאשר מופיעה תחושת אי נוחות לאחר החיסון, יש כמה צעדים פשוטים שיכולים להקל על התסמינים:

• מנוחה מספקת לאחר ההזרקה, במיוחד ביומיים הראשונים
• הנחת קומפרס קר באזור ההזרקה במקרה של אי נוחות מקומית
• שתייה מרובה לשמירה על רמת נוזלים תקינה בגוף
• במקרים מסוימים – וגם זה כמובן לאחר התייעצות עם הרופא – ניתן לשקול נטילת אקמול או משכך כאבים המאושר לשימוש בהריון

הדגש כאן הוא על הקשבה לגוף ואי היסוס לפנות לרופא בכל תסמין חריג, גם אם נדמה שהוא שולי. רבות מהנשים ששיתפו אותי בהתלבטויותיהן בהקשר לתופעות לוואי סיפרו על תחושת הקלה דווקא ברגע שהבינו שמדובר בתגובה צפויה ומוקפדת כחלק מהפעולה התקינה של מערכת החיסון.

כיצד הגישה הרפואית לנושא השתנתה בשנים האחרונות?

בעשור האחרון התחדש המידע בנוגע להעברת נוגדנים בהריון, וכתוצאה מכך השתנה גם היחס של הקהיליה הרפואית לחיסון השעלת. בעבר נטו להימנע מחיסונים בהריון ככל האפשר, אולם כיום ברור כי יש חיסונים שמספקים תועלת ממשית לא רק לאם אלא גם לתינוק שעדיין לא נולד. ארגוני בריאות מובילים בעולם, ובהם ארגון הבריאות העולמי (WHO), רואים בחיסון כלי חיוני למניעת מחלות זיהומיות קשות בגיל הינקות.

מעניין לראות שגם שיעור קבלת החיסון עלה במדינות רבות, הודות לקמפיינים הסברתיים וחשיפה של נשים למידע מהימן מרופאות, אחיות ודולות. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שרמות ההתחסנות עדיין לא אחידות, ולמרות ההמלצות – יש פערים משמעותיים בין אזורים גאוגרפיים ואוכלוסיות שונות.

מבט קדימה: איך מקבלים החלטה מושכלת?

בעיניי, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שאלות לגבי טיפולים רפואיים בהיריון היא הצלבה בין מידע מבוסס לבין הקשבה לתחושות האישיות. אין תחליף להתייעצות מקצועית – רופא נשים, אחות ליווי הריון או אפילו רופא משפחה יכולים להעניק את המידע המדויק, בהתאם למצב הבריאותי האישי ולשלב ההיריון.

אני ממליץ לנשים בהריון לרשום את השאלות שמטרידות אותן לקראת הביקור הרפואי הבא, להתעמק בנקודות שמרגישות אישיות ובעיקר – לא לוותר על קבלת מידע מבוסס וברור. בכל מקרה, אין צורך למהר או להיבהל. קבלת החלטות מתוך ביטחון היא לא פחות חשובה מהבחירה עצמה.

כאשר הריון מתנהל תחת ליווי מקצועי ותוך שיתוף מלא של המידע – ההתמודדות עם ההחלטות, כולל בנושא חיסונים, נעשית רגועה וממוקדת הרבה יותר. כך אנחנו שומרים לא רק על בריאות האם, אלא גם על עתידו של היילוד מרגעי חייו הראשונים.

שירה כהן

שירה כהן היא כותבת תוכן רפואי המתמחה בבריאות האישה, הריון, לידה ופוריות. שירה כותבת עבור מדיקל ליין מאמרים מקיפים המבוססים על מחקרים עדכניים ועל הנחיות גופים רפואיים מובילים, במטרה ללוות נשים לאורך שלבי החיים השונים.

1174 מאמרים נוספים