הורים רבים פונים אליי מודאגים לאחר שמתרחש מול עיניהם אירוע שנראה מלחיץ במיוחד – ילדם הצעיר מפסיק פתאום לנשום לכמה שניות, פניו מחווירים או מכחילים, ולעיתים אף נראה כאילו הוא מאבד את הכרתו לזמן קצר. למרות שמראה התופעה עלול לעורר חרדה רבה, חשוב להכיר שמדובר בתופעה ידועה יחסית בשנות החיים הראשונות, ולדעת כיצד להתמודד עמה באופן נכון ובטוח.
מה זה breath holding spells?
breath holding spells הם מצבים בהם ילדים עוצרים את נשימתם בצורה לא רצונית לאחר בכי או תגובה רגשית חזקה. התופעה מתרחשת לרוב בילדים בגילאי חצי שנה עד שש שנים. במהלך התקף הילד עלול לכחול, לאבד הכרה לזמן קצר ולהחלים באופן ספונטני וללא נזק לטווח ארוך.
מהם הגורמים והמאפיינים של התופעה?
לאורך שנות עבודתי שמתי לב שהמכנה המשותף לרוב המקרים שמדווחים לי עליהם, הוא אירוע רגשי או פיזי – לרוב בכי עז או תגובה חזקה לכאב. ברגעים אלה, ילדים מסוימים יגיבו בעצירת נשימה פתאומית. מניסיוני, חלק מההורים מתארים שההתקף מתחיל בצעקה, אנחה או שאיפה חדה, ולאחריה הילד מפסיק לנשום למספר שניות עד מסיבות שונות התנשפות נשימתו.
תחילה, ייתכן קימור של הגב, מתח שרירים, שינוי בגוון העור (חיוורון או כחלון), ובמקרים מסוימים אף עילפון קצר. רוב ההתקפים נמשכים זמן קצר בלבד (פחות מדקה) והילד חוזר לעצמו במהירות, כאילו לא קרה דבר. בכל זאת, עבור ההורה מדובר לעתים בטראומה.
הבדלים בין סוגי ההתקפים
בעבודתי המקצועית אני נחשף לשלל תיאורים של התקפים – ניתן להבחין בין שני דפוסים עיקריים:
- התקף כחולתי (Cyanotic): כאן הילד הופך לכחול סביב השפתיים ולפעמים בפנים, לרוב לאחר בכי חזק.
- התקף חיוור (Pallid): מופיע בעיקר בעקבות כאב פתאומי, נפילה או הלם. הילד מחוויר, ולעיתים הכרח הכרה מהיר במיוחד.
בפגישות עם עמיתים ומטופלים עולות לעיתים סוגיות סביב זיהוי התקף כחולתי או חיוור – מדובר באבחנה שיכולה לסייע להרגיע את החששות וברוב המקרים, שני סוגי ההתקפים חולפים ללא תופעות לוואי.
כיצד מתמודדים בזמן התקף?
רבים שואלים כיצד ראוי לפעול כאשר מתקיים בפניו של הילד התקף נשימה. ממה שראיתי בשטח, המפתח הוא שמירה על קור רוח – לדאוג שילדכם שוכב בסביבה בטוחה, להסיר חפצים מסוכנים מהסביבה ולהמתין בסבלנות לחזרתו להכרה. הניסיון מראה שבמרבית המקרים אין צורך בביצוע פעולה אקטיבית מלבד השגחה. במקרים נדירים, אם ההתקף מתארך או מלווה בתופעות חריגות, חשוב לפנות לייעוץ רפואי בהקדם.
- יש להימנע מטלטול הילד או ניסיון "לעורר" אותו בכוח.
- במידה ומופיעים עוויתות, קשה להעיר את הילד או מתפתח כחלון ממושך – יש לפנות לסיוע רפואי מיידי.
- חשוב להקפיד על סביבת השגחה בטוחה בזמן האירוע.
הקשר להתפתחות הילד ולבריאות הכללית
במפגשים רבים עם הורים מתעורר חשש שמדובר בבעיה שמרמזת על ליקוי בריאותי נרחב או נוירולוגי – אך מחקרים עדכניים בתחום מעידים שבמרבית המקרים, אין סכנה להתפתחות לאורך זמן ואין קשר ישיר להפרעה מוחית או מחלת רקע. לעיתים מבוצעות בדיקות לשלילת גורמים נוספים, אך ברובם הגדול ההתקפים חולפים מעצמם ככל שהילד מתבגר.
יש בידינו כלים להעריך האם יש צורך בהמשך ברור – לדוגמה, כאשר ההתקפים תכופים מאוד, קשים או מלווים באובדן הכרה ממושך. אנשי מקצוע בתחום הילדים, ההתפתחות והנוירולוגיה משתפים בהמלצות אחידות – רוב הילדים אינם נזקקים לטיפול כלשהו ונדרשת בעיקר השגחה.
מתי לפנות לייעוץ רפואי?
בחלק מהמקרים עולה הצורך לפנות לייעוץ מקצועי, בעיקר כשמתעוררות אי ודאות, כאשר דפוס האירועים בלתי רגיל או מלווה בתסמינים חריגים. ניסיוני מלמד שלפנייה לייעוץ תרומה מרגיעה משמעותית, וניתן להיעזר באיש מקצוע כאשר מתרחש אחד מהמצבים הבאים:
- התקפים חורגים מהרגיל – תדירות גבוהה, אובדן הכרה ממושך או הופעה בגיל מבוגר/צעיר מאוד
- חולשה גופנית מתמשכת בין התקפים
- רקע של מחלות לב או התפתחותיות אצל הילד
- התקפים שמתחילים ללא גירוי רגשי או גופני ברור
פנייה לייעוץ חשובה גם במצבים בהם ההורים חווים קושי רגשי משמעותי בשל האירועים – לעיתים די בהסבר מפורט להרגעת החרדה ותמיכה בהתמודדות.
הבדלים בין breath holding spells למצבים דומים
הרבה פעמים פונים אליי עם חשש שמא מדובר בפרכוסים או בעיה נוירולוגית אחרת. על פי רוב, בהתקפי עצירת נשימה קיים דפוס חוזר – הם מלווים באירוע רגשי ברור, נמשכים זמן קצר ומתאפיינים בהחלמה מיידית. לעומת זאת, לפרכוסים או התקפי עילפון מגורמים אחרים עלולים להיות מאפיינים קצת שונים: עוויתות חוזרות, אובדן הכרה ממושך, שינויים בהתנהגות לאחר ההתקף או חוסר התאוששות מהירה. במקרים כאלה יש לפנות לבירור מעמיק יותר.
| מאפיין | breath holding spells | פרכוס רגיל |
|---|---|---|
| רקע רגשי | כמעט תמיד | לעיתים נדירות |
| משך | פחות מדקה | לעיתים מעל דקה |
| החלמה | מיידית | התאוששות הדרגתית |
| שכיחות גיל | ילדים צעירים | כל גיל |
הגורמים הביולוגיים והפסיכולוגיים האפשריים
שיחות עם עמיתי בתחום מעלות השערות שונות לגבי הגורמים המדויקים לתופעה. חלק מהמחקרים מציעים מעורבות של מערכת העצבים האוטונומית, רגשות חזקים, או נטייה גנטית, אך נכון להיום לא נמצא גורם אחד בלעדי. יחד עם זאת, פעמים רבות נראה דפוס משפחתי – לעיתים קרובי משפחה מספרים שגם הם חוו אירועים דומים בילדותם.
ישנם מחקרים שמצאו קשר בין חסר בברזל לבין שכיחות מוגברת של התקפים, ולכן לעיתים נערכת בדיקת דם להערכת המצב, אולם מידע זה עדיין אינו מבוסס דיו להנחיה גורפת.
דרכי תמיכה והדרכה למשפחה
לאורך תהליך הליווי, דגש עיקרי שאני מקפיד עליו הוא מתן מידע ברור, זמין וממשי להורים ולמשפחה המורחבת. התמודדות עם אובדן שליטה רגעי בילד ולהבין כי ברוב המקרים מדובר במצב שחולף, מסייעת מאוד להפחתת החרדה ולחיזוק תחושת המסוגלות ההורית. שיחות פתוחות עם אנשי מקצוע ומתן הסברים מפורטים מהווים לרוב מקור משמעותי להקלה ותחושת ביטחון.
לסיכום, מדובר בתופעה שילדים רבים חווים במהלך שנות חייהם הראשונות. ההכרה במאפיינים, ההבנה כי ברוב המקרים אין סכנה אמיתית לטווח הארוך ושהתופעה חולפת באופן טבעי, יכולה להעניק להורים ולשאר בני המשפחה מעט שקט נפשי. יחד עם זאת, בכל ספק או שינוי מדאיג – תמיד נכון להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך. ידע, תמיכה ורגישות יכולים לסייע מאוד בצעדים הבאים בהתמודדות עם breath holding spells ולהפוך את התהליך להרבה יותר בטוח ורגוע.
עופר שביט הוא כותב ועורך תוכן רפואי עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים. עופר מתמחה בהנגשת מידע רפואי מורכב לקהל הרחב, תוך שמירה על דיוק מדעי. הוא עובד בשיתוף עם רופאים ואנשי מקצוע רפואיים כדי להבטיח שהתוכן מבוסס על המחקרים העדכניים ביותר.
4012 מאמרים נוספים