קפאין בקקאו והשפעתו על ערנות ואיכות השינה

רבים פונים אליי בשאלות על השפעותיו הבריאותיות של הקקאו, במיוחד בכל הנוגע לחומרים הפעילים שבו. בשנים האחרונות אני שומע יותר ויותר אנשים מבקשים להבין מה תפקידו של הקקאו בתזונה שלהם – האם מדובר במרכיב בריא, במה כדאי להיזהר, ועד כמה הצריכה היומית שלו באמת משפיעה על הגוף שלנו. יש לא מעט בלבול סביב השאלה אילו רכיבים בקקאו אחראים לתחושת הערנות ולעתים גם לחוסר השקט שחלק מהמטופלים מתארים בעקבות אכילת שוקולד.

השפעת חומרים מעוררים בקקאו על הבריאות היומיומית

בשגרת העבודה שלי אני נפגש עם אנשים שונים – מתבגרים, בוגרים ואף מבוגרים – שמספרים על תסמינים כמו קושי להירדם, ערנות-יתר או דפיקות לב לאחר אכילת שוקולד מריר. חלקם מופתעים לגלות כי קקאו אינו מכיל רק חומר מענג וטעם עשיר, אלא גם מרכיבים נוספים המשפיעים על מערכת העצבים. אחד המרכיבים שאני נוהג להזכיר במפגשים אלו הוא התיאוברומין – חומר שפועל בדומה לקפאין, אך בעוצמה חלשה יותר. שני החומרים נמצאים יחדיו בפולי הקקאו, ומשפיעים על מידת העירנות ועל תחושת הרוגע שלנו לאחר צריכת שוקולד.

מניסיוני עם מטופלים, ההשפעה האישית נעה בתחום רחב: יש מי שיכולים ליהנות משורה של שוקולד מריר מבלי להרגיש כל שינוי ומנגד, ישנם כאלה שרגישים במיוחד ומרגישים עירנות בולטת גם אחרי מנת קקאו קטנה. בפגישות ייעוץ עולות שאלות על הקשר בין צריכת קקאו לבין איכות השינה, על חשש להשפעה על לחץ דם, ואף על תגובות חריגות יחד עם תרופות מסוימות.

כיצד נבדלת השפעת קקאו לעומת משקאות המכילים קפאין

לעיתים קרובות נתקלים אנשים בהשוואות בין שוקולד לקפה או לתה – גם הם מכילים חומרים מקבוצת המעוררים, אך בעבודתי למדתי שמדובר בהבדלים ברורים. קפה מכיל בדרך כלל מנה גבוהה באופן משמעותי של קפאין בהשוואה לשוקולד. עם זאת, יש הבדל גם באופן שבו הגוף שלנו מפרק את המרכיבים: קפאין נקלט במהירות, נותן את הדחף האנרגטי המוכר, ואילו החומרים הפעילים בקקאו – ובראשם התיאוברומין – פועלים מעט אחרת.

אמנם יש קפאין גם בקקאו, אך הוא משתלב עם נוכחות בולטת יותר של תיאוברומין כמו גם של פלבנואידים – אותם נוגדי חמצון שמייחסים להם סגולות מגינות ללב ולכלי הדם. הייחוד הוא בשילוב בין הממריצים לתרכובות הללו, שיכולים להסביר מדוע שוקולד מריר לעיתים מעניק תחושת רוגע מסוימת לצד השפעתו המעוררת.

הבדלים בין סוגי השוקולד והקשר לרמות חומרים מעוררים

בעבודה עם מטופלים ובשיח עם דיאטניות, עולה לא אחת השאלה איזה סוג של שוקולד כדאי לבחור – האם עדיף שוקולד חלב או מריר, ומה ההשפעות האפשריות. שוקולד מריר נחשב לרוב לבריא יותר בשל ריכוז גבוה של קקאו, אך דווקא מכיוון זה הוא גם מכיל יותר חומרים מעוררים.

• שוקולד מריר איכותי (עם 70% קקאו ומעלה) מכיל כמות גבוהה יחסית של תיאוברומין וקפאין
• שוקולד חלב בדרך כלל מדולל יותר – אחוזי הקקאו נמוכים, וגם רמת החומרים המעוררים בו פחותה
• אבקות קקאו טבעיות (לא ממותקות) עשויות להכיל ריכוז גבוה אף יותר של חומרים פעילים – יש לשים לב לכמות בצריכתן

הבחירה בסוג השוקולד משפיעה, אם כן, לא רק על הטעם אלא גם על מידת העירנות וההשפעה האפשרית על תחושת הלחץ או הרגיעה. קיימים אף אנשים שנמנעים משוקולד בשעות הערב מטעמים אלו – אלה שמתארים קושי להירדם בעת צריכתו בשעות המאוחרות, בעיקר ילדים ואנשים הרגישים להשפעת חומרים מעוררים.

יתרונות בריאותיים פוטנציאליים של קקאו – ומה כדאי לדעת

השאלות על בריאות הלב, מצב הרוח והשפעת שוקולד על איכות החיים עולות רבות בשיח בקליניקה. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שצריכה מתונה של מוצרים עתירי קקאו, ובעיקר של פלבנואידים, עשויה לתרום לאיזון לחץ דם ולהגנה מסוימת מפני מחלות כרוניות. קקאו עשיר בנוגדי חמצון, ולעיתים נחקרות גם השפעותיו המשפרות על מצב הרוח – תכונות שמעניינות רבים במיוחד בעידן של עומס ולחץ יומיומי.

• יש להתייחס לממצאים מתוך הסתכלות על מכלול התזונה ואורח החיים
• היתרונות הבריאותיים מתייחסים למינונים קטנים ומתונים
• הוספת שוקולד תעשייתי עתיר סוכר ושומן אינה מומלצת למטרות רפואיות

המסקנה שעלתה לעיתים במפגשים קבוצתיים: שוקולד מריר איכותי, בצריכה מתונה כחלק מתפריט מאוזן, עשוי להעניק הנאה ואף תרומה בריאותית מסוימת – אבל שימוש מופרז או מתן שוקולד בשעות לא מתאימות עלול להפריע לשינה ולהגביר תחושות לחץ אצל רגישים.

תרשים השוואה בין מינון חומרים מעוררים במוצרי קקאו וסוגי שוקולד

הנתונים המוצגים בטבלה מדגישים את ההבדלים המהותיים בין מוצרי השוקולד והקקאו. מול הכמויות הללו, השפעת הממריצים תלויה גם ברגישות הפרטית ובכמות שנצרכת בפועל – מדובר ביחס ישיר לגודל המנה ולתדירות האכילה.

הנחיות והמלצות בנוגע לצריכת קקאו

חשוב לי להדגיש, כפי שאני אומר לא אחת באירועים קהילתיים ותוך מפגשים בקליניקה, שאין תשובה אחידה לעניין צריכת קקאו. בגישות עדכניות בעולם הרפואה, ההמלצה היא לבחון את ההתאמה האישית, במיוחד בקרב ילדים, נשים הרות או מי שנמצאים בטיפול תרופתי, ומגלים רגישות לכל חומר ממריץ. חלק מהאנשים מרגישים היטב את ההשלכות לאחר צריכה ממושכת של קקאו, בעוד אצל אחרים לא תורגש כל תגובה חריגה.

במפגשים עם עמיתים עלו תובנות חשובות, ביניהן מתן דגש על שילוב צריכת קקאו כחלק מהרגלי תזונה טובים – תוך מתן תשומת לב לפרמטרים כמו כמות הסוכר והשומן במוצר, וכמובן ההשפעה הכוללת על מצב הגוף והנפש. הניסיון המצטבר מלמד כי מתינות וגיוון תזונתי עדיין משמשים כקו מנחה ראוי גם בנושאים האלה.

בבחירת מוצרים מבוססי קקאו, יש להסתכל לא רק על אחוזי הקקאו אלא גם על שאר הרכיבים. התבוננות רחבה זו תורמת גם להגברת הידע העצמי, וגם למודעות לסימנים שמבשר לנו הגוף. בכל מקרה של ספק או תחושה חריגה לאחר צריכת קקאו, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות – זו הדרך הנכונה לבחון את נושא המעוררים בקקאו באופן מדויק ואישי.

מיכל אדרי

מיכל אדרי היא כותבת תוכן בתחום הבריאות, התזונה ואורח החיים הבריא. מיכל מתמחה בהנגשת מידע מדעי על תזונה, פעילות גופנית ורפואה מונעת, ומסייעת לקוראי מדיקל ליין לקבל החלטות מושכלות בנוגע לבריאותם.

1062 מאמרים נוספים