סחרחורת בעקבות קורונה – תסמינים, גורמים ודרכי התמודדות

מאז פרוץ מגפת הקורונה, אחד האתגרים הגדולים של הקהילה הרפואית היה לזהות ולהבין מגוון רחב של תסמינים חדשים ובלתי שגרתיים שהתלוו למחלה. לצד תופעות מוכרות כמו חום, קוצר נשימה ושיעול יבש, החלו להופיע גם מקרים של סחרחורת שלא הייתה קשורה ישירות לבעיות אוזניים או שיווי משקל טיפוסיות. מהניסיון שלי כמלווה מטופלים בהתמודדות עם תסמיני קורונה חריפים וארוכי טווח, גיליתי שתחושת הסחרחורת הייתה לעיתים קרובות מבלבלת – הן למטופלים והן לאנשי המקצוע שניסו לאבחן אותה.

גורמים אפשריים לתחושת סחרחורת

סחרחורת בהקשר של קורונה יכולה לנבוע ממגוון סיבות, ולעיתים מדובר בתוצאה של שילוב בין כמה גורמים בו זמנית. ראשית, התגובה הדלקתית שמופעלת בגוף כחלק ממאבק במערכת החיסון עלולה להשפיע לא רק על מערכות החמצן או כלי הדם – אלא גם על מערכת העצבים המרכזית. כאשר נוצרת תגובה נוירולוגית מתונה או משמעותית, היא יכולה להתבטא בתחושות של ערפול, חוסר יציבות ואיבוד תחושת קרקע.

בנוסף, קיים קשר ישיר בין ירידה ברמת חמצן בדם לבין תחושת שכרון חושים. חלק מהמטופלים מדווחים על תחושת ריחוף או אובדן ריכוז, לעיתים בעקבות ירידה בריווי החמצן, גם כאשר רמות החמצן לא נמצאות בטווח מסוכן. ירידה זמנית בלחץ הדם בעקבות מאמץ גופני קל או שינוי תנוחה, בעיקר בקרב מחלימים מתשישות ממושכת, יכולה גם היא לעורר תחושת סחרחורת רגעית.

השפעה על איכות החיים והתפקוד היומיומי

בעבודה הקלינית שלי פגשתי מטופלים שסבלו מתחושת חוסר איזון יומיומי שעיכבה את חזרתם לשגרת החיים. תסמין כמו סחרחורת עשוי להיראות שולי על פניו, אך בפועל הוא פוגע ביכולת לבצע פעולות פשוטות כמו עבודה מול מחשב, נהיגה, או אפילו הליכה ברחוב. התחושה הפנימית שמשהו "לא תקין" במערכת שיווי המשקל יוצרת חוסר ודאות ומתיחות נפשית שמחמירים את הקושי הכללי.

לא מעט מחלימים מקורונה מתארים גם שינויים במצב הרוח, פגיעה בזיכרון קצר או חוסר ריכוז. במקרים רבים, ישנה חפיפה בין התופעות הקוגניטיביות האלו לבין תחושת הסחרחורת, וייתכן שהשתיים ניזונות זו מזו. מצב זה דורש בחינה הוליסטית ולא הסתכלות חד-ממדית.

כיצד ניתן לזהות שמדובר בסחרחורת על רקע פוסט-ויראלי?

קיים קושי להצביע באופן חד משמעי על סיבת הסחרחורת, בעיקר אם אין נזק מבני לאוזן הפנימית או למערכת העצבים. עם זאת, יש כמה מאפיינים שיכולים לעורר חשד לכך שמדובר בתופעה פוסט-ויראלית:

• תחושת סחרור שמופיעה לסירוגין לאורך היום, ללא דפוס ברור
• החמרה של התסמין לאחר מאמץ גופני, חוסר שינה או עומס רגשי
• היעדר ממצא פתולוגי באוזן או בצילום הדמיה (MRI/CT)
• שיפור איטי והדרגתי לאורך שבועות עד חודשים

במקרים נדירים יותר ייתכנו שינויים סובייקטיביים בשמיעה או רגישות לרעש, מה שעלול לתמוך בהשערה שהנגיף פגע בעצבים שמעבירים מידע תחושתי למוח.

הקשר בין סחרחורת לתסמונת פוסט-קורונה (Long COVID)

אחת התופעות שהלכו והתבררו במהלך השנים האחרונות היא תסמונת פוסט-קורונה, מצב שבו תסמינים ממשיכים גם שבועות לאחר ההחלמה מהזיהום הראשוני. סחרחורת היא תסמין שמדווח לעיתים תכופות במסגרת זו. מניסיוני, מטופלים הסובלים מהתסמונת מדווחים על מגוון רחב של תופעות כמו עייפות כרונית, קושי להתרכז, כאבי שרירים – ולצידן, סחרחורת שמופיעה ללא התרעה מוקדמת.

ייתכן שהבסיס לתופעה הוא בזיהום משני של מערכת העצבים האוטונומית. זו מערכת שמשפיעה בין היתר על תפקוד הלב, השרירים החלקים וכלי הדם – ולכן פגיעה בה עשויה לגרום לשינויים פתאומיים בלחץ הדם והדופק, שתורמים לתחושת קלילות בראש או סחרור.

כלים להתמודדות עם סחרחורת חוזרת

במהלך עבודתי הקלינית, מצאתי מספר דרכי התמודדות שיכולות להקל על תחושת הסחרחורת, גם אם אינן מהוות ריפוי מוחלט. ראשית, מומלץ לנסות לזהות טריגרים אישיים – טריגר עשוי להיות תנועה חדה מדי, צפייה לאורך זמן במסך או חשיפה לרעש חזק.

קיימות טכניקות לחיזוק מערכת שיווי המשקל באמצעות תרגול הדרגתי של שינויי תנוחה, בשילוב עם תרגילי ריכוז ונשימה המשפרים ויסות עצבי. במקרים שבהם קיימת פגיעה במערכת הווסטיבולרית (שיווי המשקל), פיזיותרפיסטים המתמחים ברכוז וסטיבולרי עשויים להמליץ על תרגול ייעודי שעוזר לאזן את התחושה.

במקרים מסוימים, תמיכה רגשית או טיפול קוגניטיבי רגשי (CBT) יכול לסייע בהפחתת תחושת הלחץ שנלווית לתסמין. חשוב להבהיר – תחושת סחרחורת כשלעצמה יכולה לעורר חרדה גם בלי קשר למצב הנפשי הראשוני, ולכן מענה פסיכולוגי תומך הוא לא אחת חלק ממכלול הטיפול.

סקירה קצרה: מתי יש צורך בבירור רפואי מיידי?

מבט לעתיד: הבנה וניטור של סחרחורת כחלק מתהליך ההחלמה

תחושת סחרחורת איננה תסמין שיש להקל בו ראש. כאשר היא מופיעה בזיקה למחלה נגיפית, במיוחד כמו קורונה, נדרש מעקב רפואי ושיח פתוח עם איש מקצוע. עם השנים, ככל שהצטברו נתונים ממחקרים ושיתופי פעולה בינלאומיים, הבנו שמדובר בתסמין אמיתי, בעל בסיס פיזיולוגי ולעיתים גם מבני – שאינו מעוגן רק בתחושה סובייקטיבית.

אני ממליץ לכל מי שחווה תחושות סחרור מתמשכות לאחר מחלה, לפנות לייעוץ רפואי, לא ממקום של דאגה – אלא כדי ליצור תמונה בריאותית מלאה. לעיתים, שיחה אחת עם רופא המטפל מאפשרת לעלות על הקשר בין תסמין מסוים למהלך מחלה קודם, וכך לאפיין את מקור הקושי בצורה מדויקת. ההכרה בכך שמדובר בחלק לגיטימי מתהליך ההחלמה – היא הצעד הראשון בהחלמה עצמה.

עופר שביט

עופר שביט הוא כותב ועורך תוכן רפואי עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים. עופר מתמחה בהנגשת מידע רפואי מורכב לקהל הרחב, תוך שמירה על דיוק מדעי. הוא עובד בשיתוף עם רופאים ואנשי מקצוע רפואיים כדי להבטיח שהתוכן מבוסס על המחקרים העדכניים ביותר.

4012 מאמרים נוספים