סידן הוא הרבה יותר מאבן הבניין של העצמות. במסגרת עבודתי אני פוגש שוב ושוב אנשים שמופתעים לשמוע עד כמה מינרל זה חיוני למערכות רבות בגופנו – מהלב ועד מערכת העצבים. כמי שמלווה מטופלים בתהליך שינוי אורח חיים, אני יכול להעיד על כך שצריכת סידן נאותה לא נוגעת רק לאלו שבגיל מתקדם או לאנשים עם בעיות בעצמות. מדובר במרכיב יומיומי של בריאות כללית שמתחיל כבר מהילדות ונמשך לאורך כל החיים.
כמה סידן צריך ביום
הכמות היומית המומלצת של סידן משתנה לפי גיל ומין. מבוגרים בגילאי 19–50 צריכים לצרוך כ-1,000 מ"ג סידן ביום. נשים מעל גיל 50 וגברים מעל גיל 70 זקוקים ל-1,200 מ"ג ביום. ילדים ובני נוער צריכים בין 700 ל-1,300 מ"ג, בהתאם לגיל.
מהם התפקידים המרכזיים של סידן בגוף?
סידן אחראי לכמה מן התפקודים הבסיסיים ביותר בגופנו. ראשית, הוא חיוני לבניית העצמות והשיניים ולשמירה על חוזקן. אך מעבר לכך, יש לו תפקידים קריטיים נוספים: הוא משתתף בתהליך קרישת הדם, מאפשר פעילות תקינה של שרירים (כולל הלב), מסייע בהעברת אותות עצביים, ואפילו תורם לאיזון הורמונלי מסוים.
בהיעדר צריכה מספקת של סידן, הגוף עלול "לשאול" אותו מהעצמות כדי לשמור על רמות קבועות בדם. לאורך זמן, תהליך זה עלול להוביל להיחלשות מסת העצם ולהגברת הסיכון לשברים.
ספיגה וספיקה: מדוע צריכת סידן מספקת לא תמיד מספיקה?
צריכה יומית מתאימה היא רק חלק מהמשוואה. חשוב להבין שספיגת הסידן מושפעת לגורמים רבים. ויטמין D, למשל, הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר בספיגת סידן מהמזון. כאשר יש חוסר בויטמין זה – תופעה נפוצה יחסית, במיוחד בקרב מבוגרים – הסידן עובר במערכת העיכול מבלי להיקלט כראוי.
גם עודף בנטרן (נתרן מעבר לנצרך בתזונה עשירה במלח) או חלבון מהחי עלולים להאיץ הפרשת סידן דרך השתן. בנוסף, צריכת קפאין מרובה או שתייה מוגזמת של משקאות קלים עלולים להפחית אף הם את הספיגה או לזרז איבוד סידן מהגוף.
מזונות עשירים בסידן: יותר מחלב וגבינה
חלב ומוצריו נחשבים למקור הראשי לסידן בתזונה המערבית, אך רחוק מלהיות היחיד. אנשים עם אי סבילות ללקטוז או שבחרו לוותר על מוצרי חלב יכולים בהחלט לקבל סידן ממקורות אחרים:
- ירקות ירוקים כהים – כמו כרוב קייל, ברוקולי, ותרד (אם כי יש בו גם חומצה אוקסלית שמפחיתה ספיגה)
- סרדינים ודגים עם עצמות רכות
- טופו (בעיקר כזה שמועשר בסידן)
- שקדים וטחינה גולמית משומשום מלא
- מיצים ודגני בוקר שמועשרים בסידן
משמעות הדבר היא שתכנון תזונתי נכון יכול לספק את הצרכים, גם בתפריטים ללא חלב.
סידן לאורך מעגל החיים
לכל שלב בחיים יש חשיבות ייחודית ביחס לסידן. אצל תינוקות וילדים, הוא תורם להתפתחות תקינה של השלד והצמיחה. בגיל ההתבגרות, מדובר בתקופה קריטית להגעה לשיא מסת העצם – מעין "חיסכון" לעתיד שיכול להגן מפני אוסטיאופורוזיס.
אצל מבוגרים, הסידן עוזר להאט את איבוד מסת העצם, תהליך טבעי שמתחיל כבר אחרי גיל 30, אך מואץ לאחר גיל המעבר בקרב נשים. מגיל מבוגר יותר, כאשר הירידה בצפיפות העצם עלולה להשתקף בשברים פתאומיים גם מנפילות קלות, תזונה מספקת עשויה להשפיע משמעותית על איכות החיים.
מתי יש לשקול תוספי סידן?
אם בתזונה קיימת לא מושגת הצריכה היומית המספקת, לעיתים עולה השאלה לגבי תוספים. חשוב להבין שלא כל אחד זקוק להם – ובמקרים מסוימים, נטילת סידן באופן לא מבוקר עלולה להזיק, למשל בהקשר של אבני כליה או סכנות לבביות אפשריות שהוזכרו במחקרים מסוימים.
לפני התחלה של נטילת תוסף, תמיד יש להתייעץ עם רופא, ובעדיפות לבצע בדיקות דם כדי לוודא שרמות הסידן והויטמין D תקינות. לעיתים, ההתמקדות הראשונה צריכה להיות דווקא בשיפור תזונתי ובשילוב מזונות עשירים בסידן.
הקשר בין פעילות גופנית ובריאות העצם
מעבר לתזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה – ובעיקר כזו המפעילה עומס על העצמות כמו הליכה, ריצה קלה או תרגילי התנגדות – מוכיחה שוב ושוב את השפעתה על חוזק העצם.
אימון שמתקיים באופן עקבי בשילוב תפריט עשיר בסידן משפר את בניית העצם אצל צעירים, ומאט את אובדנה אצל מבוגרים. זו אחת הסיבות לכך שאצל קשישים עם אורח חיים יושבני, רואים לעיתים קרובות ירידה מואצת בצפיפות העצם.
גורמי סיכון למחסור בסידן
- דיאטות דלות מאוד בקלוריות ודלות שומן
- אי סבילות ללקטוז או אלרגיה לחלב
- מצבים רפואיים המשפיעים על הספיגה (כמו מחלות מעי דלקתיות או צליאק)
- נטילת תרופות מסוימות לאורך זמן (כמו סטרואידים)
במקרים כאלו, חשוב להיות במעקב רפואי, ולא להניח שהכול בטווח התקין רק משום שהדיאטה נראית "בריאה".
סידן כמרכיב בגישה אינטגרטיבית לבריאות
כשמדברים על תזונה מיטבית, אנחנו לא מנתחים כל רכיב תזונתי בנפרד – אלא מסתכלים על התמונה השלמה. סידן קשור באופן הדוק למרכיבים אחרים כמו מגנזיום, זרחן וויטמין D. הפרעה באיזון שביניהם עלולה להשפיע על ספיגה, אגירה ומטבוליזם כללי של המינרלים בגוף.
ולכן ההסתכלות שלי כמטפל והמלצתי הכללית היא להתייחס לסידן כחלק ממכלול, לא כמטרה מבודדת. הבסיס הוא תזונה מאוזנת, פעילות גופנית קבועה והתאמה אישית לפי מצב בריאותי – ולא תוספים או מזונות ספציפיים בלבד.
לבסוף, כדאי לזכור שלמרות שסידן נתפס לעיתים כמונח "של גיל הזהב", הוא חשוב לכולנו – מינקות ועד גיל השלישי. מודעות לחשיבותו, הכרות עם מקורותיו, והתייחסות מקצועית לצריכתו, יכולים לעשות הבדל משמעותי בפרופיל הבריאות שלנו לשנים קדימה.