מיקום הכליות הוא נושא שאני חוזר אליו הרבה במפגשים עם אנשים שמגיעים עם כאבי גב, דלקות בדרכי השתן או ממצא מקרי בהדמיה. רבים מופתעים לגלות שהכליות אינן יושבות נמוך באגן, אלא גבוה יחסית, מאחורי איברי הבטן ובקרבה לצלעות התחתונות. ההבנה של המיקום המדויק עוזרת לפרש תסמינים, להבין בדיקות הדמיה, ולהבחין בין כאב שמקורו בכליה לבין כאב שמגיע מהשרירים או עמוד השדרה.
איך מאתרים את מיקום הכליות בגוף
כדי לאתר את מיקום הכליות, מזהים את אזור הגב העליון בצדדים, מתחת לצלעות התחתונות. הכליות יושבות מאחורי איברי הבטן ובקרבה לעמוד השדרה.
- עמדו ישר והניחו ידיים על המותניים
- העלו את האצבעות מתחת לצלעות 11–12
- עברו מעט פנימה לכיוון עמוד השדרה
- סמנו את הזווית בין הצלעות לגב
איפה הכליות נמצאות ביחס לשלד ולשרירים
הכליות ממוקמות בחלק האחורי של הבטן, באזור שנקרא רטרופריטונאלי. המשמעות היא שהן יושבות מאחורי שכבת הצפק שמרפדת את חלל הבטן, ולכן הן מוגנות יחסית ומקובעות למקומן יותר מאיברים תוך-בטניים כמו מעי.
בעבודתי המקצועית אני רואה שאנשים מתארים כאב בכליה ככאב בגב התחתון, אבל למעשה הכליות נמצאות לרוב מעט גבוה יותר, בערך בין חוליות החזה התחתונות לחוליות המותן העליונות. הן שוכנות משני צדי עמוד השדרה, כאשר הקצה העליון שלהן קרוב לצלעות 11–12.
מבחינת שכבות, מאחורי הכליה נמצאים שרירי הגב העמוקים, כמו השריר המותני הגדול, ומעליה עובר הסרעפת. הקשר הזה מסביר למה לעיתים כאב ממקור כלייתי יכול להקרין למותן, לצלעות התחתונות, ולעיתים אף להחמיר בנשימה עמוקה.
הבדלים בין כליה ימין לכליה שמאל
בקליניקה תופעה שאני נתקל בה לעיתים קרובות היא בלבול בין ימין לשמאל כאשר אנשים מנסים למקם את הכאב. חשוב לדעת שהכליה הימנית בדרך כלל יושבת מעט נמוך יותר מהשמאלית, בגלל שהכבד תופס נפח גדול בצד ימין ומוריד אותה מעט כלפי מטה.
הכליה השמאלית ממוקמת מעט גבוה יותר ומאחור לקיבה ולטחול. ההבדל הזה הוא אנטומי שכיח והוא נחשב וריאציה רגילה, ולכן בהדמיה לא מדובר בממצא חריג כאשר מדווחים שהכליה הימנית נמוכה יותר.
מהו אזור המותן ומה מרגישים כשכואבת כליה
רבים משתמשים במונח אזור המותן כדי לתאר את הצדדים של הגב, מתחת לצלעות ומעל עצם האגן. זהו אזור שמכסה גם את השלכה של הכליות על דופן הגוף וגם שכבות שרירים, מפרקים ועצבים, ולכן כאב שם אינו בהכרח כאב כלייתי.
מניסיוני עם מטופלים רבים, כאב שמקורו בכליה מתואר לעיתים ככאב עמוק, פחות מושפע מתנועה נקודתית של הגב, ולעיתים מלווה בתחושת חולי כללית או אי נוחות במתן שתן. לעומת זאת, כאב שרירי מופיע לעיתים קרובות אחרי מאמץ, משתפר במנוחה, ומוחמר בתנועה ספציפית או בלחיצה על השריר.
מקרה אנונימי שחוזר על עצמו הוא אדם שמגיע עם כאב חד בצד, בטוח שמדובר בכליה, אך בבדיקה מתברר כאב בין-צלעי או מתיחה של שרירי הגב. מצד שני, אני רואה גם אנשים עם אבן בדרכי השתן שמתארים כאב גלי וחזק שמקרין למפשעה, וזה כבר דפוס שמכוון יותר למערכת השתן.
מיקום דרכי השתן ביחס לכליה ולמה זה משנה
השופכן הוא הצינור שמוביל שתן מהכליה לשלפוחית השתן, והוא יורד מהכליה כלפי מטה אל האגן. כאשר יש חסימה, למשל מאבן, הכאב לא תמיד נשאר באזור הכליה עצמה. לעיתים הוא מתחיל במותן ואז מתקדם קדימה ולמטה לאורך המסלול של השופכן.
השלפוחית יושבת נמוך באגן, מאחורי עצם החיק. לכן צריבה במתן שתן או תחושת לחץ מעל עצם החיק מכוונות יותר לשלפוחית, בעוד שכאב במותן או בגב העליון-צדי מתאים יותר למעורבות של כליה או שופכן.
וריאציות תקינות במיקום הכליות
הכליות אינן זהות אצל כל האנשים. קיימות וריאציות אנטומיות תקינות של מיקום, צורה וסיבוב, ולעיתים הן מתגלות במקרה בבדיקת אולטרסאונד או CT שבוצעו מסיבה אחרת.
- כליה נמוכה יחסית: לפעמים כליה יושבת מעט נמוך מהרגיל ועדיין מתפקדת היטב.
- כליה אגנית: כליה שנשארה באגן בעקבות התפתחות עוברית שונה.
- כליית פרסה: שתי הכליות מחוברות בקצה התחתון לרוב, עם מיקום נמוך יותר וצורה ייחודית.
- סיבוב כלייתי: הכליה מסובבת מעט אחרת, מה שמשנה את כיוון האגן הכלייתי בהדמיה.
בעבודתי המקצועית אני רואה כמה לחץ מיותר נוצר כשמופיע בדוח המילה אקטופית או נמוכה. במקרים רבים מדובר במבנה מולד שאינו גורם תסמינים, והמשמעות היא בעיקר התאמה של הפרשנות ההדמייתית ושל מעקב כאשר יש נטייה לזיהומים או אבנים.
איך הריון, משקל ושינויים ביציבה יכולים להשפיע על תחושת המיקום
בהריון הרחם גדל ותופס נפח משמעותי, והוא דוחק איברים בבטן ומשנה את היחסים ביניהם. מעבר לכך, יש הרחבה פיזיולוגית מסוימת של דרכי השתן אצל רבות מהנשים, ובמיוחד בצד ימין, מה שיכול לגרום לתחושות לחץ או כאב עמום במותן.
גם משקל גוף ושינויים ביציבה משפיעים על האופן שבו אנשים מרגישים את האזור. אנשים עם לורדוזיס מותני בולט או עומס שרירי בגב יכולים לחוות כאב באזור שמזכיר כאב כלייתי. מנגד, אנשים רזים לעיתים מרגישים יותר את הרגישות באזור הצלעות התחתונות, למרות שהכליות עצמן אינן זזות בצורה דרמטית.
הדמיה ובדיקה גופנית: איך מאתרים את הכליות בפועל
ברוב המקרים אי אפשר למשש כליה אצל מבוגר בריא, כי היא עמוקה ומוגנת על ידי צלעות, שרירים ושומן. עם זאת, בבדיקה גופנית ניתן להעריך רגישות בזווית הקוסטו-ורטברלית, אזור מפגש הצלעות התחתונות עם עמוד השדרה. רגישות שם יכולה להתאים למעורבות כלייתית, אך אינה ספציפית לחלוטין.
אולטרסאונד מאפשר לראות את הכליות ואת אגן הכליה ולזהות הרחבה של מערכת מאספת או אבנים מסוימות. CT נותן מיפוי מדויק יותר של המיקום, המבנה והחסימות, ולעיתים גם מסביר למה הכאב מורגש במקום שונה מהציפייה.
מצבים שבהם מיקום הכליה נעשה קליני יותר
ברוב האנשים מיקום הכליות הוא נתון אנטומי יציב שאינו מורגש. הוא הופך למשמעותי כאשר יש חסימה בשופכן, זיהום בכליה, חבלה לאזור הצלעות התחתונות, או מצב מולד שמשנה את המסלול של כלי הדם והשופכן.
אני נתקל לא פעם באנשים עם כאב לאחר נפילה או מכה לצלעות התחתונות, ושואלים אם נפגעה הכליה. קרבת הכליות לצלעות 11–12 מסבירה למה חבלה באזור הזה דורשת התייחסות רצינית יותר מאשר מכה שטחית בשריר, במיוחד אם מתלווה דם בשתן או חולשה משמעותית.
עוד מצב שבו מיקום משחק תפקיד הוא לפני פרוצדורות או ניתוחים בבטן ובגב. כאשר קיימת כליה אגנית או כליית פרסה, האנטומיה שונה, ולכן בתכנון התערבותי נדרשת מפה מדויקת של המיקום ושל כלי הדם.
מה אנשים מתבלבלים לגביו כשמדברים על מיקום הכליות
הבלבול השכיח ביותר שאני שומע הוא הזדהות אוטומטית של כל כאב בגב התחתון ככאב כלייתי. בפועל, רוב כאבי הגב מגיעים ממערכת השריר-שלד, בעוד שכאב כלייתי אמיתי הוא פחות שכיח, ולעיתים מלווה מאפיינים נוספים כמו הקרנה קדימה, שינוי במתן שתן או חום.
בלבול נוסף הוא בין כליה לבין כיס מרה או כבד בצד ימין. כאב מכיס מרה נוטה להיות קדמי יותר, מתחת לצלעות מימין, ולעיתים קשור לאכילה. הכליה ממוקמת אחורית יותר, ולכן אנשים שמצביעים על נקודה בגב האחורי-צדי מתארים בדרך כלל אזור שמתאים יותר לכליה או לשרירים סמוכים.
כשמבינים את מיקום הכליות כזוג איברים אחוריים, גבוהים יחסית ומוגנים בצלעות, קל יותר לקרוא דוחות הדמיה, לתאר תסמינים בצורה מדויקת יותר, ולחבר בין התחושה בגוף לבין האנטומיה האמיתית.

עופר שביט הוא כותב ועורך תוכן רפואי עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים. עופר מתמחה בהנגשת מידע רפואי מורכב לקהל הרחב, תוך שמירה על דיוק מדעי. הוא עובד בשיתוף עם רופאים ואנשי מקצוע רפואיים כדי להבטיח שהתוכן מבוסס על המחקרים העדכניים ביותר.
4511 מאמרים נוספים