נרקיסיסטית: מאפיינים, אתגרי אבחון וגישה טיפולית ממוקדת

במהלך השנים שבהן אני מלווה מטופלות ומטופלים במסגרת פסיכיאטרית ופסיכולוגית קלינית, עולה לא אחת שאלת האבחנה של תכונות אישיות מגבילות, ובעיקר כיצד הן באות לידי ביטוי ביחסי אנוש. אחת ההפרעות שמציבות אתגרים גדולים במיוחד, גם עבור בני המשפחה וגם עבור המטפלים, היא הפרעת אישיות נרקיסיסטית—כאשר מדובר באישה המתמודדת עמה, הסוגיה מתחדדת לעיתים בשל דפוסים מגדריים חברתיים שמקשים עוד יותר על זיהוי וקבלה של ההפרעה. במאמר זה אתייחס למאפיינים עיקריים של התופעה, דרכי ההתמודדות איתה והשלכותיה האפשריות על מערכות יחסים.

השלכות יומיומיות והקשרים בחיי היומיום

מהניסיון שלי, קשה להפריד בין ההיבט הקליני של הפרעת אישיות נרקיסיסטית לבין ההשלכות שלה על חיי היומיום. מדובר בדינמיקה שמקרינה כמעט על כל תחום בחיים—משפחה, זוגיות, עבודה וחברה. נשים עם מאפיינים כאלה עלולות להותיר סביבת חיים בלתי יציבה, בעיקר בגלל דפוסים של שליטה, רגישות קיצונית לביקורת וקושי אמיתי להבין את נקודת המבט של הזולת.

בני זוג, ילדים ואף קולגות לעבודה עלולים להרגיש מתוסכלים, מותשים ולעיתים אף מבודדים. חשוב להבהיר שההתנהגות הזו אינה "רוע" או "כוונה רעה", אלא לרוב נובעת ממנגנוני הגנה רגשיים פגועים והיעדר כלים לוויסות עצמי ובין-אישי.

הקשר בין נרקיסיזם לבין דינמיקת מגדר

במחקרים שונים מתגלה הבדל באיך שנתפסת נרקיסיסטיות בין גברים לנשים. בעוד נרקיסיזם אצל גברים לעיתים מזוהה כפגנת כוח או שאפתנות, אצל נשים הוא נחשב חריג יותר ולעיתים מתויג כ"התנהגות בעייתית" או אף "היסטרית".

דווקא בשל כך, נשים עם מאפיינים נרקיסיסטיים עלולות לסבול מביקורת חברתית לא פרופורציונלית, מה שמקשה עליהן עוד יותר לזהות את הבעיה ולפנות לעזרה. במקרים מסוימים, הן תפתחנה מנגנוני הסתרה מתוחכמים יותר, בהם הן מציגות חזות מושלמת כלפי חוץ, בעוד מאחורי הקלעים הדפוסים הפוגעניים נמשכים ואף מחמירים.

כיצד נראית דינמיקה בין בני זוג?

במערכת יחסים רומנטית, אישה עם תסמינים של נרקיסיזם עשויה לבסס את הקשר מתוך צורך תמידי באהדה, חיזוקים ואישורים. בתחילת הקשר, היא תשרה רושם כריזמטי, משדר ביטחון עצמי ומשיכה, ולעיתים תשתמש בהתנהגות מפתה או מחמיאה מאוד כדי לעורר קרבה.

בהמשך, כאשר הקשר מתייצב והצורך באידיאליזציה פוחת, עלולה להופיע דינמיקה של הפחתה בערך בן הזוג, דרמות חוזרות ונשנות, קושי לראות את תרומת האחר ותחושת ניצול רגשית.

• דפוסים של קנאה וביקורת תמידית
• תחושת עליונות שמתורגמת להתנשאות ולעיתים לזלזול
• התפרצויות רגשיות כאשר לא מקבלים את מלוא תשומת הלב

השלכות על הורות ועל המשפחה המורחבת

הקשרים בין אם לילדיה במצבים כאלה עלולים להיות מורכבים. פעמים רבות, הילדים חווים בלבול רגשי במה שנראה כהורות משתנה: יום אחד חמה ותומכת, ובימים אחרים קרה, ביקורתית וגם תובענית. הדינמיקה עלולה ליצור "הורות מותנית", בה אהבה ואישור ניתנים רק כאשר הילד עומד בציפיות הסובייקטיביות של האם.

במהלך השנים, ילדים שגדלים עם דמות בכירה כזו עלולים לפתח חרדות, תחושת ערך עצמי נמוכה ולעיתים אף להיכנס בעצמם לדפוסים נרקיסיסטיים או תלותיים. מצד שני, ראיתי גם מקרים בהם ילדים זיהו את המצוקה הסובייקטיבית באם והצליחו לסגל מנגנוני הגנה בריאים, לעיתים באמצעות טיפול או ליווי מקצועי בגיל צעיר.

מתי עולה צורך בהתערבות מקצועית?

אחד הקשיים המרכזיים בזיהוי נרקיסיזם, במיוחד אצל אישה, הוא ההבדלה בין אדם עם ביטחון עצמי גבוה לאדם שסובל מדפוסים אישיותיים עמוקים ופוגעניים. האבחנה נעשית לרוב תוך כדי טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי ארוך טווח, שמאפשר להבחין בין תכונה זמנית לדפוס מושרש.

כאשר האדם עצמו אינו מזהה בעיה—מה שקורה לא מעט—ההגעה לטיפול מתבצעת לעיתים בעקבות משברים תכופים במערכות יחסים או תחושות ריקנות ודיכאון שלא נרגעים. אם קיימים סימנים חוזרים של פגיעה באחרים, קשיים אמפתיים, חוסר יציבות רגשית ותגובות חריפות לביקורת, זו ככל הנראה נקודת פתיחה ראויה להתייעצות עם גורם מקצועי.

טיפול – אתגרים וגישות

הטיפול בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, בייחוד בקרב נשים, נתקל לעיתים קרובות במחסומים של הכחשה, התנגדות וחוסר אמון. עם זאת, קיימות גישות טיפוליות מוכרות שמסייעות בקידום מודעות, שינוי דפוסים ובניית קשרים יציבים ובטוחים יותר.

גישת טיפול	מאפיינים עיקריים
טיפול דינמי	מעמיק את ההבנה של דפוסי עבר והשפעתם על חיי ההווה
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)	מאתר תפיסות שגויות ומסייע בזיהוי תבניות הרסניות
טיפול מבוסס מנטליזציה	מחזק יכולת להבין רגשות ומצבים מנטליים של אחרים

לא קיימת "תרופת פלא", אך תהליכים ארוכי טווח, בשילוב קבוצה תומכת או טיפול זוגי ומשפחתי, עשויים להביא לשיפור עקבי באיכות החיים ובמערכות היחסים.

תפקיד הסביבה הקרובה

רבים מהקרובים של אישה עם מאפיינים נרקיסיסטיים מתמודדים עם דילמות לא פשוטות: מאיפה הגבול בין הבנה לחמלה לבין הצבת גבולות בריאים ומוגנים? כאן, לליווי מקצועי יש תפקיד משמעותי—גם לצורך הגנה עצמית וגם כדי ללמוד לזהות מצבים של מניפולציה רגשית או תקשורת לקויה.

לא אחת אני משוחח עם בני משפחה שנמצאים במתח מתמיד: מצד אחד יש רצון לסייע, מצד שני יש חוויה של התרוקנות או חוסר אונים. הבנה מעמיקה של ההפרעה, כולל מרחק רגשי מוגן, יכולה לאפשר קשרים בוגרים ומציאותיים יותר.

לסיום, חשוב לזכור שנרקיסיזם איננו גזירת גורל. ככל שהמודעות לדפוסים ולקשיים גוברת—בין אם מצד האדם עצמו ובין אם מצד סביבתו—כך מתרחבת האפשרות לשינוי. טיפול נפשי מקצועי, המשולב בגישה מכילה אך עקבית, מסוגל לייצר תהליך שיקום הדרגתי שגם אם הוא ממושך, הוא מצמיח ובונה.