נושא הבגידה הזוגית מעורר סקרנות רגשית ומוסרית אצל רבים מאיתנו, ומעלות בו שאלות קשות על מערכות יחסים, נאמנות וצרכים אישיים. במפגשים מקצועיים, אני עד לכך שדווקא סביב בגידה מתחוללות סופות רגשיות רבות – לא רק אצל בני הזוג, אלא גם אצל משפחות וחברים המעורבים. השאלה מה מניע גברים לבגוד נוגעת בתחומים של פסיכולוגיה, יחסים בין-אישיים, מציאות חברתית ואפילו פיזיולוגיה. עם הזמן, למדתי שהתשובות רחבות, מורכבות ולא תמיד חד-משמעיות.
למה גברים בוגדים
גברים בוגדים ממגוון סיבות, כאשר לרוב קיים שילוב בין גורמים רגשיים, פיזיים וחברתיים. תחושת חוסר סיפוק בזוגיות, חיפוש ריגוש, קונפליקטים אישיים ולעיתים לחץ חברתי עשויים להוביל לבגידה. לעיתים, דפוסי התנהגות נרכשים ודימוי עצמי נמוך משפיעים גם הם על בחירתם לבגוד.
בין חיפוש זהות לשחיקה יומיומית
הגורמים שמובילים גברים לפנות לקשר נוסף מחוץ לנישואין או לקשר זוגי יציב מגוונים מאוד, והרבה פעמים הם שזורים בתחושת השחיקה בזוגיות. בעבודה בקליניקה אני פוגש לא מעט גברים שמתארים קושי להתמודד עם שגרת החיים, לחצים תעסוקתיים והציפיות מהם לפרנס, לתפקד כהורים ולהיות בני זוג תומכים. אלו גורמים שעלולים להוביל לתחושת ריקנות או חוסר הצלחה בתחומים שונים, וגורמים לחיפוש אחר תחושות של הערכה, התחדשות או חיבור רגשי מחוץ למערכת.
בנוסף, גברים רבים סיפרו לי על תחושת איבוד זהות או טשטוש "האני" האישי שלהם במהלך השנים, בעיקר כאשר סדר היום מוגדר יותר על פי צורכי המשפחה מאשר צורכיהם האישיים. לעיתים, דווקא מסגרת משפחתית תומכת ולכאורה טובה, חושפת בפני הגבר מצוקה פנימית שאינה מטופלת – והבגידה הופכת לתגובה לא מודעת לרצון להרגיש "חי" שוב.
הקשר בין אתגרים זוגיים לנטייה לבגוד
אחת התופעות שבולטות מאוד מהשיח עם מטופלים היא הקשר ההדוק בין קשיים תקשורתיים בזוגיות לסיכוי לבגידה. גברים שמדווחים על קושי לדבר בפתיחות על רגשות, סמויים או גלויים, חווים פעמים רבות ריחוק מהשותפה שלהם. בהיעדר דיאלוג אמיתי, נוצרים פערים המעמיקים עם הזמן ומגבירים את תחושת הבדידות, גם בתוך מערכת זוגית מתפקדת.
במקרים מסוימים, גברים מתארים גם תחושת הדחקה רגשית – ניסיון להימנע מעימות או ויכוח, שלא אחת מוביל לכך שהם בוחרים באופציה של בריחה רגשית דרך קשר נוסף. העבודה המקצועית מלמדת שהיעדר הבנה הדדית או תסכולים מיניים שלא מקבלים מענה גורמים לתסיסה פנימית שעלולה להתבטא בבגידה.
- דינמיקה זוגית שמתאפיינת בביקורת או שיפוטיות יתר מגבירה את הפיתוי להימנע מבירור הדדי.
- מעגלי שתיקה סביב צרכים רגשיים או מיניים בקשר עיקרי פותחים פתח לחיפוש מענה מחוץ למערכת.
- רבים מהגברים שפונים לייעוץ אינם יודעים כיצד לבקש שינוי בתקשורת או בשגרה.
השפעות פסיכולוגיות והתפתחותיות לאורך החיים
הגורמים שמניעים לבגידה אינם תמיד תוצר של קשיים עכשוויים בלבד. פעמים רבות אני פוגש גברים שמספרים כיצד דפוסי התקשרות מילדות, תחושות נטישה או חוסר ביטחון עצמי משפיעים על בחירותיהם הבוגרות. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברצון לאישור מבחוץ, קושי להאמין שמגיע להם לקבל אהבה ללא תנאים או חשש להיחשף רגשית ולחוש פגיעים.
נכון להיום, מחקרים מצביעים על כך שגברים בעלי דימוי עצמי נמוך, טראומות רגשיות קודמות או חוויות ילדות של דחיה, נמצאים בסיכון גבוה יותר למעורבות בבגידה. אפשר להסתכל על הבגידה לאו דווקא כמעשה של שעמום או מרדנות, אלא כמנגנון הגנה פנימי שמטרתו להקל על תחושות של פחד מאינטימיות אמיתית.
- ביטחון עצמי מתערער מוביל לעיתים קרובות לצורך בתחושת שליטה והשפעה במערכת היחסים.
- פחדים מודחקים מזעם, עימות או דחייה גורמים להעדיף יצירת קשרים צדדיים, שנתפסים כ"פחות מסוכנים".
- גברים שגדלו במשפחות עם דפוסי בגידה נוטים לראות בכך מודל התנהגותי לגיטימי יותר.
השפעות חברתיות ותרבותיות – תפקיד הסביבה והמדיה
לסביבתו של הגבר וגם לתרבות בה גדל ישנה השפעה מכרעת על עמדותיו כלפי נאמנות זוגית. בעידן של רשתות חברתיות נגישה, פיתוי זמין וזמינות אינסופית של קשרים וירטואליים, הגבולות לעיתים מיטשטשים. מהקליניקה אני רואה לעיתים גברים שהושפעו מתפיסות חברתיות לגבי "גבריות", שמקשרות הצלחה גברית לריבוי קשרים או כיבושים רומנטיים. לעיתים, לחץ קבוצתי מהווה דחף מרכזי להתנהלויות שמחוץ לקשר.
מנגד, ישנם גברים שמדווחים על תחושת ניכור כתוצאה מהשתייכות לקבוצות חברתיות שבהן בגידה היא טאבו מוחלט, והם מוצאים עצמם מתמודדים עם קונפליקט בין הרצון להשתייך לבין צורכיהם האותנטיים.
- יחס החברה לבגידה משפיע על תחושת האשמה והבושה לאחר מעשה.
- מודלים בתקשורת ובתרבות הפופולארית מעודדים לעיתים אידיאליזציה של רומנים מהצד.
- חשיפה ליועצים, אנשי מקצוע וסיפורים אישיים ברשת משפיעה על קבלת ההחלטות של הגבר.
יש גם השפעה פיזיולוגית
ישנה חשיבות רבה לשים לב לכך שמרכיבים ביולוגיים ומבנה הורמונלי יכולים להיות חלק מהמשוואה, גם אם אינם הסבר בלעדי. למשל, תהליכים הקשורים בדופמין ואדרנלין, שידועים כמגבירי תחושת ריגוש, השפיעו על החלטות רגעיות אצל חלק מהמטופלים שעליהם שמעתי במהלך שנות עבודתי. אלו מובילים לתחושת "התאהבות" מיידית או משיכה בלתי מבוקרת – במיוחד בתקופות של תסכול ארוך בתוך הקשר הזוגי המרכזי.
יש גם עדויות מחקריות לכך שלעיתים תחושת שעמום, יחד עם רכיבים ביולוגיים ואישיותיים, מהווים קרקע פורייה ליצירת קשרים נוספים. אבל תמיד חשוב לזכור – לא מדובר בגורל גנטי, אלא בהצטברות של נסיבות והחלטות אישיות.
| השפעה | גורם עיקרי | ביטוי נפוץ |
|---|---|---|
| פסיכולוגית | חוויות ילדות, דימוי עצמי | צורך באישור, פחד מדחיה |
| חברתית | תרבות, קבוצה, מדיה | לחץ חברתי, נורמה סביבתית |
| פיזיולוגית | הורמונים, דחק | ריגוש, חיפוש חידוש |
| זוגית | תקשורת, תחושת סיפוק | ריחוק, חוסר הבנה |
התמודדות ודרכי טיפול – לראות את המורכבות
בפגישות ייעוץ, אני מדגיש את ההכרח לראות את המעשה לא כ"בעיה של צד אחד", אלא כתופעה מורכבת שנובעת משילוב רחב של תנאים והתנסויות. גישה טיפולית עדכנית שואפת להעניק מרחב בטוח לשיח כנה, תוך עידוד בני הזוג להתמודד עם הקשיים מבלי לסמן אשם. במהלך השנים נחשפתי לדיאלוגים בוני אמון, שבהם פריצת דרך מושגת דווקא דרך הבנה עמוקה של מניעי הבגידה, ומתן כלים להתמודד עםיהם.
אמנם לא כל מקרה מסתיים בשיקום, אך מרבים לשתף שהיכולת לשוחח בגלוי על הפגיעות האישית – לצד טיפול זוגי או אישי – הפעילה שינוי לטובה והביאה לתובנות חדשות על עצמם ועל הקשר. גם עמיתים בתחום מתארים שיפור משמעותי כאשר יש שקיפות, סבלנות ופתיחות לתהליך רגשי ארוך.
- הקשבה אמפתית לצד תיווך רגשי מסייעים להחלמה פנימית.
- עבודה על חיזוק הדימוי העצמי מורידה את הסיכוי לבחירות פזיזות בעתיד.
- קבלת כלים תקשורתיים והתמודדות בריאה עם משברים מסייעים בבניית אמון חדש.
בסופו של דבר, הבנה עמוקה של הסיבות לבגידה – יחד עם הסתכלות מכבדת ולא שיפוטית על האדם שמולנו – מסייעת ליצור שינוי אישי וחברתי רחב יותר בסוגיית הנאמנות והקשרים הזוגיים.

דניאל רוזן הוא כותב תוכן רפואי המתמחה ברפואת ילדים, התפתחות הילד ובריאות הנפש. דניאל כותב עבור מדיקל ליין מאמרים המיועדים להורים ולמטפלים, תוך שילוב מידע מבוסס ראיות עם שפה נגישה ומעשית.
827 מאמרים נוספים