דם שמופיע מהטבור יכול להבהיל גם כשכמותו קטנה. לרוב מדובר בבעיה שטחית של עור, לחות וחיכוך, אבל לפעמים הדימום הוא סימן לתהליך עמוק יותר שמערב דלקת, זיהום או מחלה באזור הבטן.
איך מתמודדים עם דימום מהטבור
דם מהטבור מחייב זיהוי מקור הדימום לפי מראה העור והפרשות. פעלו לפי סדר קצר וברור.
- בדקו אם הדם טרי, נקודתי או מתמשך
- חפשו אודם, ריח, כאב או הפרשה
- אתרו פצע, סדק, שיער חודרני או נגע אדום
- העריכו קשר לפירסינג, חיכוך או ניקוי אגרסיבי
- שימו לב לחום, נפיחות או החמרה מהירה
מה זה דימום מהטבור בבטן
דימום מהטבור הוא יציאה של דם מהשקע הטבורי או מסביבו, לרוב בגלל פצע שטחי, דלקת עור או זיהום מקומי. לעיתים רחוקות המקור עמוק יותר וקשור לתעלה או מוקד דלקתי בדופן הבטן.
למה מופיע דם מהטבור
לחות וחיכוך גורמים לגירוי וסדקים בעור הטבור. חיידקים או פטריות מנצלים את הסדק ויוצרים דלקת והפרשה. גירוד או ניקוי חזק פותחים את הפצע ומובילים לדימום, ולעיתים נגע שברירי מדמם במגע קל.
דימום מהטבור: גורמים וסימנים
ממה בדרך כלל מגיע הדם בטבור
הטבור הוא שקע בעור שנוטה לצבור לחות, תאי עור, שומן והפרשות. השילוב הזה יוצר סביבה נוחה לגירוי, סדקים זעירים וזיהומים מקומיים, ולכן דימום קל יכול להופיע לאחר ניקוי אגרסיבי, שפשוף מבגד, או גירוד בגלל גרד.
עור טבור מגורה מופיע לעיתים קרובות אצל אנשים עם עור רגיש או נטייה לאקזמה. הם מתארים תחושה של צריבה או גרד, ולאחר מכן נקודות דם על נייר או על החולצה.
דלקת וזיהום בטבור: אומפליטיס ומה סביבו
כשיש דלקת עור בטבור, מעבר לדם עשויים להופיע אודם, ריח לא נעים, כאב מקומי או הפרשה צהבהבה-ירקרקה. לעיתים מדובר בזיהום חיידקי שטחי, ולעיתים בתהליך פטרייתי, בעיקר כשהאזור נשאר לח לאורך זמן.
הריח וההפרשה הם לעיתים הרמז המוקדם ביותר לזיהום. חלקם מספרים שהדימום הופיע רק אחרי שניסו לנקות חזק יותר, מה שיצר פצע קטן על עור שכבר היה מודלק.
מה מגביר סיכון לדלקת בטבור
- חיכוך קבוע מבגדים צמודים או חגורות
- הזעה ממושכת וחוסר אוורור
- טבור עמוק שמקשה על ניקוי עדין
- עודף משקל שמגביר קפלים ולחות
- סוכרת או מצבים שמחלישים ריפוי עור
פצעי עור וגירוי: אקזמה, דרמטיטיס ומגע
לא מעט מקרי דימום בטבור קשורים לדרמטיטיס ממגע: תגובת עור לחומרים כמו סבון חזק, בושם, חומרי כביסה, או מתכות שבאות במגע עם אזור הבטן. כאשר העור נסדק, גם שפשוף קל גורם לדימום נקודתי.
גרד עקשני באזור הטבור מלווה לעיתים בפריחה גם סביבו. כשהגרד מוביל לגירוד חוזר, נוצרים שפשופים קטנים שיכולים לדמם ולהזדהם משנית.
גידול שפיר נפוץ שמדמם בקלות: גרנולומה
גרנולומה היא רקמה אדמדמה ושברירית שנוטה לדמם במגע קל. אצל מבוגרים היא יכולה להופיע לאחר גירוי ממושך, פירסינג ישן, או דלקת מקומית חוזרת. הדימום לעיתים נראה לא פרופורציונלי לגודל הנגע, וזה מאפיין שמטופלים מתארים היטב.
במקרים כאלה אנשים מספרים שהטבור נראה תקין רוב הזמן, אך כשמנגבים או כשהבד מתחכך, מופיע דם טרי. לעיתים יש נקודה אדומה קטנה בשקע הטבור שמסבירה את הדימום.
שיער חודרני ואבנים בטבור: גורמים מכניים ופחות מוכרים
אצל חלק מהאנשים, במיוחד בעלי שיער גוף סמיך, שיער יכול להצטבר ולהתחכך בעור הטבור. לעיתים נוצרת תגובה דלקתית סביב זקיקי שיער, בדומה לשיער חודרני, ואז מופיעים כאב מקומי, רגישות ולעיתים דימום.
תופעה נוספת היא הצטברות גושים קשים של שומן ותאי עור שמכונים לעיתים אבני טבור. כשהם נתקעים עמוק, הם יכולים לגרום לגירוי, דלקת ודימום בעת ניסיון הוצאה לא עדין.
פירסינג בטבור וסיבוכים מאוחרים
גם שנים אחרי פירסינג, הצלקת והתעלה יכולים להישאר רגישים. חיכוך, משיכה של תכשיט, או זיהום מקומי יכולים לגרום לדימום. לפעמים נוצרת רקמת יתר או צלקת מוגבהת שנדממת בקלות.
במבט מדויק אפשר לראות סדק או הפרשה מהשוליים.
גורמים נדירים יותר: קשר לבטן פנימית או צינור עוברי
ברוב המוחלט של המקרים מקור הדימום הוא עור ורקמות שטחיות. עם זאת, קיימים מצבים נדירים שבהם יש קשר בין הטבור למבנים פנימיים, בעיקר כתוצאה משאריות עובריות של תעלות שהתפקדו בהריון ונסגרות לאחר הלידה.
באנשים מסוימים, שארית של תעלה כזו יכולה להוביל להפרשה חוזרת מהטבור ולעיתים גם לדימום. לעיתים ההפרשה מימית או מעורבת בריר, ולעיתים מתלווה ריח או דלקות חוזרות שמופיעות ללא סיבה ברורה.
מה בודקים בבירור רפואי מסודר
בפועל, הבירור מתחיל בהסתכלות מדויקת: האם יש פצע נקודתי, סדק, פריחה, נגע אדום שברירי, או סימנים להפרשה. פעמים רבות כבר בשלב הזה אפשר להעריך אם מדובר בגירוי מקומי או בתהליך זיהומי.
בהמשך, בהתאם למראה ולסיפור, לעיתים נלקחת דגימה מהפרשה לתרבית. במצבים חוזרים או כשיש חשד למעורבות עמוקה יותר, משתמשים גם בהדמיה כמו אולטרסאונד של דופן הבטן כדי לבדוק אם יש תעלה, כיס או מוקד דלקתי עמוק.
שאלות שנוטים לשאול במפגש
- מתי התחיל הדימום והאם הוא חוזר
- האם יש כאב, גרד, ריח או הפרשה
- האם הייתה טראומה מקומית: ניקוי חזק, חיכוך, גילוח, פירסינג
- האם קיימות מחלות רקע שמשפיעות על העור או על ריפוי
- האם מופיעים סימנים כלליים כמו חום או חולשה
סימנים שמכוונים לחומרה גבוהה יותר
יש מצבים שבהם דימום מהטבור הוא חלק מתמונה רחבה יותר. השילוב בין דימום לכאב משמעותי, נפיחות או אודם מתפשט הוא סימן לכך שהבעיה אינה רק פצע שטחי.
גם דימום שמלווה בהפרשה מוגלתית, ריח חריף מאוד, או רגישות עמוקה בדופן הבטן יכול לרמז על זיהום משמעותי יותר. במקרים כאלה, לעיתים יש צורך בבדיקה פיזית מקיפה יותר ולעיתים גם בבדיקות דם או הדמיה כדי לאתר את מקור התהליך.
איך מתארים את הבעיה בצורה שמקדמת אבחון
אנשים רבים אומרים רק יש דם מהטבור, אבל יש פרטים קטנים שעוזרים מאוד: צבע הדם, כמותו, האם הוא טרי או מעורב בהפרשה, והאם הוא מופיע אחרי פעילות מסוימת כמו מקלחת, ספורט או ניקוי.
הבדלים נפוצים בין מצבים שונים לפי המראה
מה קורה אצל ילדים ותינוקות לעומת מבוגרים
בתינוקות, הטבור עובר תהליך החלמה לאחר נשירת גדם חבל הטבור, ולכן דימום קטן יכול להופיע בתחילת הדרך. לעיתים מדובר בגרנולומה של הטבור בתקופת הינקות, שהיא תופעה מוכרת ונוטה להיראות כבליטה אדומה שמפרישה או מדממת.
אצל מבוגרים, הדגש עובר יותר לגירוי עור, זיהום מקומי, שיער חודרני או סיבוכי פירסינג. כאשר הדימום חדש ומלווה תסמינים נוספים, נוטים להרחיב את הבירור בהתאם לממצאים.
דימום מהטבור בהריון ואחרי לידה
בהריון העור בבטן נמתח, ולעיתים יש יותר יובש וסדקים, במיוחד סביב אזורים עם קפלים. יש נשים שמתארות רגישות בטבור או גרד, ולעיתים מופיעות נקודות דם בעקבות סדק שטחי או גירוי ממגע.
לאחר לידה, שינויים הורמונליים, הזעה וטיפול בתינוק יכולים להחמיר חיכוך ולחות. כשמצטרף גם עייפות וניקוי פחות עקבי של הקפלים, קל יותר להתפתחות דלקת שטחית.
התוכן באתר מדיקל ליין נכתב ונערך בידי צוות העריכה של האתר בסיוע כלי בינה מלאכותית, ומבוסס על מקורות רשמיים (משרד הבריאות ועלוני התרופות לצרכן) ומקורות רפואיים מקצועיים. המידע הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף להתייעצות עם רופא או רוקח.
4657 מאמרים נוספים