אחת התחושות הנפוצות והלא נעימות שכולנו חווינו לפחות פעם אחת עם סיום טיסה – היא תחושת אטימות באוזניים. רבים תיארו זאת כתחושת לחץ, צליל עמום, ירידה בשמיעה או הרגשה שחייבים "לפתוח את האוזן" כדי לחזור לשמוע כרגיל. מניסיוני כרופא, מדובר בתופעה שכיחה לחלוטין, שהסיבה לה טמונה במנגנון פיזיולוגי טבעי: תגובת האוזן לשינויים בלחץ האוויר. עבור מי שטס בתדירות גבוהה — אנשי עסקים, תיירים או אנשי צוות אוויר — מדובר במטרד חוזר. עבור אחרים, זו יכולה להיות תחושת חרדה, במיוחד אם היא מתמשכת מעבר לזמן הסביר.
איך לפתוח אוזן סתומה אחרי טיסה
תחושת אוזניים סתומות לאחר טיסה נגרמת מלחץ באוזן התיכונה. ישנן דרכים פשוטות להפחתת הלחץ ולפתיחת האוזן.
- בצעו תמרון ואלסלבה: סגרו את האף, סגרו את הפה ונשפו בעדינות
- לעסו מסטיק או מצצו סוכרייה כדי לעודד בליעה
- פיהקו כדי לפתוח את תעלת האוזן
- השתמשו בתרסיס אף להקלת הגודש
- שמרו על לחות עם שתייה מרובה ומכשיר אדים
- הניחו מגבת חמימה על האוזן להקלה מקומית
מה קורה לאוזניים במהלך המראה ונחיתה?
במהלך טיסה, המטוס משנה גובה במהירות רבה. שינוי זה גורם לשינוי מהיר בלחץ האטמוספירי. בתוך האוזן התיכונה, ישנו חלל סגור המוקף בעצמות, שמחובר לגרון דרך תעלה צרה הקרויה חצוצרת השמע (או תעלת אוסטכיוס). מטרת החצוצרה היא לאזן את הלחץ בין האוזן לבין סביבת החוץ.
כאשר המטוס ממריא או נוחת, הלחץ החיצוני משתנה מהר יותר מהיכולת של החצוצרה לשחרר או להכניס אוויר לאוזן. התוצאה: הבדל לחצים שגורם לעור התוף להתכווץ או להימתח, מה שגורם לתחושת הסתימות או הכאב. במבוגרים לרוב מדובר באי נוחות חולפת, אך בילדים – במיוחד בגלל מבנה החצוצרה שלהם – התחושה עלולה להיות משמעותית יותר.
למה חלק מהאנשים חווים את זה יותר מאחרים?
השונות בין אדם לאדם עשויה להיות רבה. אצל חלק, החצוצרה נפתחת ומתפקדת באופן תקין ומיידי. אחרים סובלים מתפקוד לקוי זמני של החצוצרה, לעיתים בעקבות גודש באף, צינון או אלרגיה – המצבים האלו מגבילים את המעבר ויוצרים קושי בשחרור הלחץ.
אנשים שסובלים מתופעות כרוניות של גודש באף, דלקות חוזרות בדרכי האוויר העליונות או אי סבילות ללחצי אוויר משתנים (condition known as barotrauma – טראומה עקב שינוי לחצים), נוטים לחוות תסמינים עקשניים ועמידים יותר לטיפול עצמי.
מהם הסיבוכים האפשריים אם אוזן סתומה לא נפתחת?
במרבית המקרים, תחושת האוזן הסתומה נפתרת מעצמה בתוך שעות ספורות ולעיתים תוך ימים. עם זאת, כאשר הלחץ בין האוזן הפנימית והחיצונית לא מתאזן לאורך זמן, עלולים להיווצר סיבוכים כגון דלקת באוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), היווצרות נוזלים באוזן, ירידה בשמיעה זמנית ולעיתים רחוקות – נזק לעור התוף.
במקרים חריגים יותר, נפילה חדה בלחץ האוויר – במיוחד כאשר יש גורמי סיכון כמו טיסה תוך כדי תחלואה חורפית – עשויה להוביל לקרע בעור התוף (perforation) ולכאב חד. לכן, כאשר התחושה אינה חולפת תוך זמן סביר או שמופיעים כאב חזק, ירידה חדה בשמיעה או הפרשה מהאוזן – מומלץ לפנות לרופא אא״ג.
כיצד כדאי להיערך לפני טיסה למניעת תחושת אטימות?
- אם אתם מצוננים או סובלים מאלרגיה – שקלו לדחות את הטיסה או להתייעץ עם רופא האם יש מקום שימוש בטיפול מראש, כגון תרסיסים מתאימים להורדת הגודש באף.
- הימנעו מנסיעה בטיסה כאשר אתם סובלים מדלקת אוזניים פעילה או גודש ניכר, במיוחד בילדים קטנים.
- שתו מים במהלך הטיסה, במיוחד בזמן ההמראה והנחיתה – זה עוזר לשמור על ערנות מערכת הבליעה שעוזרת לאזן את הלחץ.
- הימנעו משינה דווקא ברגעי ההמראה והנחיתה – אלו הרגעים בהם נדרשת פעילות חצי-רפלקסיבית (בליעה, מציצה או פיהוקים) לאיזון הלחץ.
מדוע חשוב לא לנקוט פעולות אגרסיביות באוזן הסתומה?
פעמים רבות אני פוגש מטופלים שמספרים על ניסיונות "לפתוח את האוזן בכוח", כמו למשל הכנסת חפצים זרים לתוך האוזן, נשיפה עזה מדי תוך סתימת האף, או שימוש לא נכון באמצעים ביתיים. פעולות אלה עלולות לגרום נזק ממשי לעור התוף, להגביר את הלחץ באוזן הפנימית ואף לגרום לנזק שמיעתי בלתי הפיך.
יש לבצע פעולות מקובלות, עדינות ואיטיות – תוך הקשבה לתחושת הגוף. אם פעולה מסוימת כואבת או לא נעימה – אל תמשיכו בה. אם האוזן נשארת חסומה למרות כל המאמצים, זה הזמן להתייעץ עם רופא.
מתי לפנות לטיפול רפואי?
ישנם מצבים בהם תחושת הסתימה אינה פשוטה – אלא סימן לבעיה רפואית שדורשת בירור. בין הדגלים האדומים שנכון להיות מודעים אליהם: כאב חד באוזן שמחמיר, הפרשות מוגלתיות או דמיות מהאוזן, ירידה דרמטית בשמיעה או סחרחורת שמתפתחת סמוך לתחושת האטימות. כל אלו מחייבים פנייה לרופא מומחה.
בנוסף, אם אתם חווים "אירוע חוזר" של אוזניים סתומות אחרי כל טיסה, או אם התחושה נמשכת למעלה מכמה ימים – כדאי לקבוע תור לבדיקה אצל א.א.ג (אף-אוזן-גרון), לבחינת תפקוד החצוצרה והוצאת גורמים כגון נוזלים, חסימות או בעיות מבניות באוזן המונעים שחרור תקין של הלחץ.
דרכי התמודדות נוספות שנחקרות כיום
בעשורים האחרונים מתבצעים מחקרים בתחום האוטופלסטיקה – שיטות רפואיות מתקדמות לאיזון לחץ באוזן באמצעים חדשניים. לדוגמה, יש כיום מכשירים רפואיים ייעודיים המספקים לחץ חיובי דרך האף ומסייעים בפתיחה מבוקרת של החצוצרה. כמו כן, יש רופאים הממליצים במקרים כרוניים על טיפולים כמו אינפלציה של חצוצרת השמע בעזרת בלון (שנקרא Eustachian Tube Balloon Dilation).
עם זאת, אלה טיפולים שמיועדים למקרים קשים או כרוניים, ורוב האנשים יפיקו תועלת מפעולות פשוטות וביתיות כאשר הן מבוצעות נכון ובתזמון מדויק.
לסיכום
תחושת סתימה באוזניים לאחר טיסה היא תוצר של הבדלי לחצים – תגובה טבעית של גוף האדם לשינויי הסביבה. הבנת מנגנון הפעולה, שימוש באמצעים מתאימים להקלה ומודעות לסימני אזהרה – יאפשרו לרובנו לטוס בנוחות, גם אם נפגוש מחדש את אותה תחושת הסתימה המוכרת.
אם אתם טסים לעיתים קרובות וזו תופעה שמלווה אתכם שוב ושוב – מומלץ שלא להתעלם. זיהוי הפתרון הנכון עשוי לשפר משמעותית את חוויית הטיסה שלכם, ולהפוך אותה לנינוחה ובטוחה יותר עבור האוזניים.
עופר שביט הוא כותב ועורך תוכן רפואי עם ניסיון של למעלה מ-10 שנים. עופר מתמחה בהנגשת מידע רפואי מורכב לקהל הרחב, תוך שמירה על דיוק מדעי. הוא עובד בשיתוף עם רופאים ואנשי מקצוע רפואיים כדי להבטיח שהתוכן מבוסס על המחקרים העדכניים ביותר.
4147 מאמרים נוספים