בדיקת RDW-SD היא חלק משגרת ספירת דם מלאה (CBC), והיא מודדת את מידת השונות בגודל של תאי הדם האדומים. לפי ההגדרה של שירותי בריאות כללית, הבדיקה בוחנת האם רוב תאי הדם האדומים דומים זה לזה בנפחם, או שונים זה מזה. כאשר תאי הדם אחידים יחסית בגודלם המדד נמוך, וכאשר יש תערובת של תאים קטנים וגדולים המדד עולה. הבדיקה עצמה אינה קובעת אבחנה, אך לפי מכבי שירותי בריאות מטרתה העיקרית היא סיוע באבחון הגורם לאנמיה, בעיקר כאשר קוראים אותה יחד עם המוגלובין ועם MCV. הבדיקה נכללת באופן אוטומטי כמעט בכל ספירת דם מלאה שמופקת ממכשירי המעבדה האוטומטיים המודרניים, ולכן ברוב המקרים אין צורך להפנות אליה בנפרד — היא מופיעה בדוח יחד עם שאר מרכיבי הספירה.
מה זה RDW SD בבדיקת דם
RDW SD הוא מדד בספירת דם שמודד את פיזור גדלי תאי הדם האדומים ביחידות fL. ערך גבוה מצביע על שונות גדולה בין התאים, וערך תקין מצביע על אחידות יחסית. מפרשים אותו יחד עם MCV, המוגלובין ומדדי ברזל וויטמינים.
מה ההבדל בין RDW-SD ל-RDW-CV
בדוחות מעבדה בישראל מופיע לרוב RDW-CV, המבוטא באחוזים. לפי ההגדרה של Infomed, החישוב מבוסס על סטיית התקן של נפח תאי הדם האדומים, מחולקת בנפח הממוצע של התא (MCV) ומוכפלת ב-100. משום שהחישוב תלוי ב-MCV, ערך RDW-CV עלול להיראות גבוה או נמוך במידה חלקית בגלל שינוי ב-MCV עצמו, ולא רק בגלל שינוי אמיתי בשונות גדלי התאים.
RDW-SD הוא מדידה ישירה של רוחב ההתפלגות, מבוטאת בפמטוליטר (fL). לפי ההגדרה המקובלת בספרות ההמטולוגית (The Blood Project), RDW-SD נמדד כרוחב עקומת ההתפלגות של גודל התאים בגובה 20% מהשיא, ולכן אינו מושפע ישירות מערך ה-MCV. בפועל, כשה-MCV עצמו חריג (גבוה או נמוך מאוד), RDW-SD נחשב לעיתים אמין יותר לשיקוף השונות בפועל בגודל התאים, בעוד RDW-CV עלול "לטשטש" את התמונה.
ערכים תקינים ל-RDW-SD ול-RDW-CV
טווחי הייחוס משתנים מעט בין קופות חולים, מעבדות ומכשירי ספירה, ולכן הכלל המעשי הוא להשוות תמיד לטווח שמופיע לצד התוצאה בדוח האישי, ולא לערך גנרי מהאינטרנט.
| קופת חולים / מקור | טווח תקין RDW-CV (אחוזים) |
|---|---|
| מכבי שירותי בריאות | 11.6%–15% |
| שירותי בריאות כללית | 11.5%–14.5% |
| קופת חולים מאוחדת | 11%–16.5% |
| קופת חולים לאומית | 11.5%–15% |
| מרכז רפואי איכילוב (מדריך פענוח ספירת דם) | 9%–14.5% |
ל-RDW-SD, שמדווח בפמטוליטר, טווחי ייחוס בינלאומיים נעים סביב 36 עד 47 fL בהתאם למקור ולמכשיר המעבדה: The Blood Project מציין טווח תקין של כ-39–46 fL, בעוד ClinLab Navigator מציין טווח מעט רחב יותר של 36–47 fL אצל מבוגרים. מעבדות רבות בישראל מדווחות בפועל רק את RDW-CV באחוזים, ולכן אם בדוח שלכם מופיע ערך ביחידות fL, מדובר ב-RDW-SD ויש להשוות אותו לטווח הייחוס הרשום באותו דוח ולא לטווח האחוזים.
RDW-SD גבוה — הגורמים השכיחים
ערך גבוה משקף שונות רבה יותר בגודל תאי הדם האדומים, מצב הנקרא אנאיזוציטוזיס. השונות נוצרת כאשר מתקיימת תערובת של תאים קטנים וגדולים באותה דגימת דם, או כאשר מח העצם משחרר תאים חדשים שגודלם שונה מהאוכלוסייה הקיימת. לפי אתר Doctors ופורום המענה הרפואי שלו, שונות מוגברת כזו מופיעה במגוון מצבים:
- חוסר ברזל — כולל שלבים מוקדמים, לפני ירידה משמעותית בהמוגלובין
- חוסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית
- רטיקולוציטוזיס — שחרור מוגבר של תאי דם צעירים ממח העצם, למשל בתחילת טיפול בברזל או לאחר אירוע המוליזה
- שברי כדוריות דם אדומות, כפי שנראה באנמיה חרמשית ובגזרותיה
- מחלת כבד כרונית
- חשיפה לטיפול כימותרפי
לפי אתר Doctors, ערכי RDW גבוהים יכולים להופיע גם על רקע תלסמיה או אנמיה המוליטית, אם כי במקרים אלה נהוג לבדוק בנוסף משטח דם ידני כדי לאפיין את אוכלוסיית התאים בצורה מדויקת יותר. הערך עצמו אינו אבחנה — הוא מספק כיוון לבירור נוסף, בשילוב עם המוגלובין, MCV ובדיקות דם משלימות.
RDW-SD נמוך — האם זה ממצא משמעותי
ברוב המקרים לא. ערך RDW נמוך משקף אחידות יחסית בגודל תאי הדם האדומים. לפי Infomed, ערך מתחת לטווח התקין מסמן שהכדוריות האדומות שוות בגודלן. שירות המידע הרפואי הציבורי MedlinePlus, המופעל על ידי המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית, מציין באופן ישיר כי תוצאת RDW נמוכה אינה סימן למחלה בסיסית ואינה מעידה על אנמיה. עם זאת, ערך RDW תקין או נמוך אינו שולל בעצמו קיום של בעיה רפואית — יש סוגי אנמיה שבהם ה-RDW נשאר בטווח התקין, ולכן הפרשנות תמיד נעשית יחד עם שאר מדדי הספירה. פירוט מורחב על משמעות RDW-SD נמוך והקשרים הקליניים שלו מופיע במדריך רוחב פיזור תאי דם אדומים נמוך ←.
שילוב RDW עם MCV לאבחון סוג האנמיה
לפי Infomed, שילוב RDW עם ערך ה-MCV מסייע לאבחן את סוג האנמיה. הטבלה הבאה מסכמת דפוסים קליניים מוכרים, כפי שמופיעים בספרות הקלינית (NCBI Bookshelf) ובחומר ההסבר של Doctors. מדובר בדפוסי סיוע לחשיבה קלינית ולא באבחנה עצמאית — הקביעה הסופית תלויה בבדיקות דם נוספות ובהערכה של רופא.
| MCV | RDW | כיוון קליני אפשרי |
|---|---|---|
| נמוך | גבוה | חוסר ברזל — לרוב הדפוס השכיח ביותר באנמיה מיקרוציטית עם שונות גדלים |
| נמוך | תקין | נשאות תלסמיה — תאים קטנים אך אחידים יחסית בגודלם |
| תקין | גבוה | שלב מוקדם של חוסר תזונתי, אנמיה מעורבת, או ייצור מוגבר של תאים צעירים לאחר דימום או המוליזה |
| גבוה | גבוה | חוסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית (אנמיה מגלובלסטית) |
חשוב להדגיש: אין שילוב אחד שמאבחן בוודאות. הטבלה משמשת נקודת פתיחה לחשיבה קלינית, וההבחנה הסופית בין הגורמים השונים נעשית באמצעות בדיקות דם ממוקדות — כגון פריטין ורוויון טרנספרין לחוסר ברזל, רמות B12 וחומצה פולית לאנמיה מגלובלסטית, וספירת רטיקולוציטים כדי להעריך את קצב הייצור של תאי דם חדשים.
שאלות נפוצות על בדיקת RDW-SD
האם צריך צום או הכנה מיוחדת לפני בדיקת RDW-SD?
לא. לפי מכבי שירותי בריאות, לבדיקת RDW אין דרישה להכנה מיוחדת, והיא נלקחת כחלק מדגימת דם ורידית רגילה יחד עם שאר מרכיבי ספירת הדם המלאה.
האם RDW-SD גבוה מעיד תמיד על מחלה?
לא בהכרח. ערך גבוה מצביע על שונות מוגברת בגודל תאי הדם האדומים, אך המשמעות הקלינית שלו נקבעת רק בשילוב עם המוגלובין, MCV, ולעיתים בדיקות ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית. חלק מהגורמים לערך גבוה, כמו שלב מוקדם של חוסר תזונתי או תקופת החלמה לאחר איבוד דם, אינם מצביעים על מחלה כרונית.
מה ההבדל בין הערך המופיע באחוזים לערך המופיע בפמטוליטר?
ערך באחוזים הוא RDW-CV, המחושב תוך התחשבות ב-MCV. ערך בפמטוליטר (fL) הוא RDW-SD, מדידה ישירה של רוחב ההתפלגות שאינה תלויה ב-MCV. שני המדדים בודקים את אותה תופעה — שונות בגודל תאי הדם — אך ביחידות שונות ובאופן חישוב שונה.
מתי כדאי לחזור על הבדיקה?
ההחלטה על תזמון בדיקה חוזרת נתונה לשיקול דעת רפואי, ותלויה במידת החריגה מהטווח התקין, בערכים נלווים בספירת הדם, ובנוכחות תסמינים. מעקב אחר מגמת השינוי של RDW-SD לאורך זמן, ולא רק בדיקה בודדת, הוא לרוב מה שמסייע להבין אם מדובר בממצא חולף או בתהליך מתמשך שדורש בירור.
התוכן באתר מדיקל ליין נכתב ונערך בידי צוות העריכה של האתר בסיוע כלי בינה מלאכותית, ומבוסס על מקורות רשמיים (משרד הבריאות ועלוני התרופות לצרכן) ומקורות רפואיים מקצועיים. המידע הוא כללי בלבד, אינו מהווה ייעוץ רפואי ואינו תחליף להתייעצות עם רופא או רוקח.
1062 מאמרים נוספים